גינת ירק או עציץ? זאת השאלה !

כמו פרח שנופל מגן עדן, שוב ושוב אני נשבית בקסמי משפטי הפתיחה של הבחורים השתויים והמזיעים במועדון הרועש והקופצני:

דביל: (מניח יד מנסה להגיד משהו ואני לא שומעת)...

חברה: אפ אפ אפ ... בלי ידיים, אתה לא יודע לדבר?!

דביל: אני רוצה לרקוד איתך

חברה: אין בעיה, כשיהיה סלואו

שווה פוסט, לא?!

אם אהבה היתה מדינה, אז אני הייתי פיטר פן שמעופף לו בין הילדים והפיות וקפטן הוק בכלל לא היה מזיז לי.

הבעיה, אני לא ממש יודעת להחליט מה יש לי יותר; אהבה או מדינה?! ובכלל מה הקשר בינהם?!

ו...אני לא פיטר פן, ואם יש בי אהבה איך אני אדע בכלל?

כמו תמיד הכי קל למצוא מה שחפצתי למצוא, ע"י שלילה של דברים אחרים, אי לכך ובהתאם לזאת, הנה הרשימה הזו:

1. שונאת יהודים

2. שונאת ערבים

3. שונאת דתיים

4. שונאת חילוניים

5. שונאת ימניים

6. שונאת שמאלנים

7. שונאת אשכנזים

8. שונאת ספרדים

9. שונאת משתמטים מהצבא ושאר פציפיסטים

10. שונאת מורעלים צעירים ושאר מתלהבים

11. שונאת את אלו שיודעים הכל

12. שונאת את כל הסבלניים והסובלניים שמשחקים אותה בקטע של ניו אייג'

13. שונאת חורף

14. שונאת קיץ

15. שונאת שאומרים לי מה עשות, מה להצביע, מתי לקום בבוקר וכולי...

16. שונאת להשתעמם

17. שונאת שהאויר מזוהם והמים מלאי ביוב

18. שונאת למחזר ולזרוק בדלי סיגריות בפח

אז אם יש רשימה כל כך גדולה של דברים שליליים, אז אולי יש בי אהבה גדולה והיא תנצח?

ואולי בכל זאת אני כן פיטר פן בכבודו ובעצמו ? כל מה שנשאר זה להתבגר קצת... ואז אולי זה אומר שאני חיה בארץ לעולם לא ואני גם יודעת לעוף? ואם יש לי כנפיים... אז למה, לעזאזל, אני עדיין כאן?!