חייו של דובר... או - תסכול במסדרונות הכנסת...
סקס סמים ושחיתויות בבית הציניות של ישראל...
סתם... אין פה ציניות... |
| 2/2007
על נשים וחוש ריח מפותח...
שמתי לב לעובדה מאד מאד מוזרה, מאז שעברתי לגור עם מ' מספר הבנות
שמתחילות איתי קפץ במאות אם לא באלפי אחוזים...
מין קטע שכזה, ברגע שאנחנו תפוסים חזק, פתאום הן מתעוררות להן לחיים
ומתחילות לעשות את הקטע הזה שלהן...
(מזכיר קצת ערפדים... מריחים דם וקופצים למצוץ... - מצטער על המטאפורה)
וזה לא שאני איזו מציאה שחבל על הזמן, לא נראה משהו בכלל, לא גבוה, אין
שיער, יש כרס בירה, ואולי קצת קסם אישי... אבל ממש ממש קצת...
אז מה לעזאזל עושה להן את זה, ולמה הן נזכרות כשאנחנו תפוסים. איפה
לעזאזל הייתן כשהייתי לבד?
ואולי זו בכלל קונספירציה של אלוהי הקשרים המונוגמיים שמנסה לבחון אותי
אל מול פיתויים בלונדיניים גבוהים עם עופרים עומדים ושובבים...
ושוב אני שואל - למה לעזאזל זה מגיע לי???????????
ולפני סיום אני אתן המלצה קלה, אם תשמעו על הופעה של אהוד, במקום
שנקרא "המערה" (בבית גוברין), תפתחו את הארנק, תגהצו את הכרטיס, ואל תשכחו להודות לי...
רוחות הצפון
ביצוע: אהוד בנאי
מילים ולחן: אהוד בנאי
לאמא לא נשאר עוד כח
ואבא לא ידע מה לומר
ביום שהחלטתי לברוח
הלב כמעט נשבר
אבל הכל בער
כן, הכל בער ולי חיכתה הרכבת.
הרגשתי כמעט כמו בסרט
והייתי בלי ספק הגיבור
חשבתי כבר על עיר אחרת
כשהיא ליוותה אותי
כמו ברומן שטותי
הראש היה רחוק
אצלה הסתמן הבכי.
היא רצתה אותי
אבל אני נמלטתי
כי הים גדול הוא הכל יכול
אז היא מצאה אחר
מסודר ומחזר
הוא פתח סוכנות
והציע לה חסות
אחר כך היא שכרה איתו בית
והגיעה השמועה לאוזני
משהו התחיל לכרסם בי
כבר מאוחר מדי
עכשיו כבר לא כדאי
אין לאן לחזור צריך להמשיך וללכת
קניתי לי חבר בשם דייגו
כמה בירות - זה כל מה שהוא לקח
אמר שזה ממיס את האגו
על הרצפה צנח
הוא לא היה פרחח
היה טייס מורשה
לקח אותי עד לוולנסיה
והוא לימד אותי
את האקורד האמיתי
ואמר מכאן אתה ממשיך לבד
צריך להקשיב ללב
לים ולכאב
אם תפתח חלון תשמע את רוחות הצפון.
ואז היא לפתע הגיעה
בעינייה כבר היה הענן
אני לא יכולתי לעשות כלום
כשהיא איבדה עניין
התרחקה מכאן
והסתגרה בתוך עולם שכלום לא זז בו.
זוכר שנפרדנו על גשר
היה קר ולי לא היה מעיל
מרחוק ניגנו גיטרה וחליל
היא חזרה אליו להתנחם בזרועותיו
ואני המשכתי הלאה לבדי.
נאחז בתקווה של הבוקר
נאחז ברוחות הצפון
בדיסקו בלילה עם דייגו
אני יכול למות
כשהוא מתחיל לשוט
ובצילו יש את הים
יש את הדרך....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
