חייו של דובר... או - תסכול במסדרונות הכנסת...
סקס סמים ושחיתויות בבית הציניות של ישראל...
סתם... אין פה ציניות... |
| 2/2007
semi התמוטטות עצבים...
יום שישי, היה אחד הימים הקשים שעברו עליי...
מסקנה:
להפסיק לקחת ללב, להשאיר את העבודה בעבודה!!!!
וזהו.
ובגלל שאני לא שם פה שירים בלועזית...
המתאגרף
ביצוע: הפרברים
מילים ולחן: פול סימון
גירסה עברית: אהוד מנור
שני כיסי ריקים וסיפורי אינו מוכר
איך נפלתי כמו פתי
במלכודת מהתלת, פח של הבטחות
שקרים אין קץ
אנשים שומעים את שליבם לשמוע מבקש
עוד הייתי ילד, לא יותר, כשעזבתי את ביתי
בחברת זרים ישבתי
על ספסל בתחנת רכבת, מפוחד
בלי אף אחד
את פושטי היד חיפשתי ברחובות הדועכים
והלכתי רק לאן שהם הולכים
ליי לה ליי...
רק פרוטות ביקשתי כשחיפשתי עבודה
אך לא קיבלתי
רק קריצה מהפרוצות שעל המדרכות
אני מודה שלפעמים בחברתן הייתי מתעודד
ליי לה ליי...
ובחורף בלי בגדים חמים רציתי לחזור אל ביתי
רק לברוח משיניה של ניו יורק בכפור
לחזור אל ביתי
בזירה נלחם כל לילה מתאגרף במקצועו
על גופו נושא הוא זכר
כל כפפה שבו הלמה ושחתכה בו, שפצעה
עד שפתע הוא זועק: "די, גמרתי! די, גמרתי!"
אך נשאר שם ושותק
ליי לה ליי...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
