my life as a page

 אז פסח הגיע עוד שנה עברה לה אביב זה זמן מוזר מזג האויר לא יודע מה הוא רוצה להיות וכל הפריחות האלו גורמות לי להתעטש כל דקה ורבע אבל זה זמן טוב זמן משפחתי (טוב במשפחה של שאקטי זה לא תמיד תופס אבל נו שויין)

זמן של התחלה כמעט כמו ראש השנה

אני זוכרת שהייתי קטנה סבא שלי היה עושה איתי ביעור חמץ ואחרכך מברך אותי באשת חייל

מצחיק איזה דברים נשארים בזיכרון שלנו

כתבתי ושיכתבתי עכשו את סוף הפוסט כי אני לא יכולה להחליט מה להגיד

אני מרגישה שאני רוצה עוד לכתוב אבל המילים נוזלות ממני

אולי אכתוב שוב יותר מאוחר ואולי לא

בכל מקרה

פסח שמח לנו