my life as a page

לכל אחד יש בית קברות פרטי - בית קברות של מחשבות

ורד מוסנזון אמרה את זה באיזה שיר וגם אושו אמר את זה באיזה הרצאה

בית הקברות הפרטי שלי גדל וגדל עם כל יום

אתמול ראיתי משהו שלא ראיתי שנים

והבנתי שהוא היה קבור אצלי כבר ממזמן

אבל ההוא עם העינים הכחולות מהפוסט הקודם

הוא פשוט מסרב להקבר

בכל תוקף

אני מנסה להעלים אותו מהמחשבות

הוא הכתם השחור (או בעצם כחול) שעל הקיר שלי

חשבתי שאם אני אבהה מספיק בכתם הזה אז זה יעלם

(הוא אותו תכול עינים פעם היה אומר לי שכל מה שאני חושבת עליו קורה- נו אז הוא אמר אז מה?!)

זה לא שהוא עצר אותי מלהתקדם

זה לא שאני עצרתי אותי מלהתקדם

אבל זה די ברור לי שהוא פשוט לא יהיה חלק מהבית קברות הפרטי שלי

הוא פשוט יהיה הכתם התמידי על הקיר של חיי