לא יכולתי לישון אתמול המחשבות רצו לי מכל כיוון
יצאתי לחלון שלי ועישנתי
מסתכלת למטה על אחד מהחתולים המאומצים שלי בזמן האחרון אני מסוגלת לנהל שיחות הזויות ביותר עם חתולים וכלבים
לפעמים הם נראים לי הרבה יותר הגיונים מאשר אחרים
החתול הזה החום והמלוכלך הסתכל למעלה הוציא איזה מיאוווו של הכרה וחזר להתכרבל על הדשא
זה גרם לי לחשוב על פראנה הקטנה שלי - לא שהיא חומה ומלוכלכת רק שהיא בדמיון שלי לנצח תהייה קטנה ומתכרבלת
באחד הימים בבנקוק ישבתי במסעדה הפינתית שתמיד הלכתי אליה אכלתי וקראתי ופראנה רצה פנימה ראתה אותי דרך החלון ולא היה אכפת לה כלום פשוט רצה פנימה אחריה רץ כבוד הנספח
פראנה טיפסה על הבירכיים שלי כרכה ידים סביב הצוואר שלי וסירבה להרפות חיבקתי אותה חזק ונשמתי אותה עמוק כבוד הנספח עמד מחוייך
הצעתי לו לשבת לידי והוא נראה נבוך לרגע ואז התיישב
מחזה מוזר מאוד למסעדה הזאת שהיית יותר חור בקיר
המלצר רץ לשולחן שלנו להציע לכבוד הנספח תפריט הוא רצה לסרב אבל פראנה לא הראת שום סימן תזוזה אז הוא הזמין לעצמו כוס תה
פראנה שיחררה לי את הצוואר והתיישבה כמו שצריך על הבירכיים שלי ונברה לי קצת באורז
"dady why cant shakti g come and stay with us" היא אמרה עם המבטא ההודי המקסים שלה
ואני איך לא הסמקתי
והסברתי לה שיש לי בית משלי
כבוד הנספח ציחקק ואמר לי שהוא יודע שהיא ממש קשורה אלי
שכנראה הנשמות שלנו מבינות אחת את השניה הרבה יותר ממה שאני מוכנה להודות
כשהתה שלו הגיע הוא סיפר לי קצת על אמא של פראנה איך היא מתה ואיך פראנה הקטנה היית הסיבה היחידה שהוא ראה לנכון לקום בבוקר כל בוקר
פראנה לא היית עצובה כשדיברנו על אמא שלה היא הסבירה לי יפה מאוד שאמא שלה כבר המשיכה הלאה למקום אחר יותר טוב ושעכשו גם היא (האמא) בטח ילדה קטנה איפשהו בעולם
פראנה, האלה הקטנה שלי הבינה את העולם וקיבלה את העולם בצורה שמעטים מאוד מהמבוגרים שאני מכירה יכולים לקבל
המוות של אמא שלה לא העציב אותה היא פשוט קיבלה את זה באותה פשטות שהיא קיבלה את השמש ואת הירח
באותו היום כשפראנה נרדמה בזרועותי הרגשתי שלווה שלא הרגשתי שנים
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
