למרות שאני בדרך כלל לא עושה את זה הסיפור של הארנב עשה לי חשק להרים את הכפפה....
אחרי שהארנב כתב את אשר כתב
ישבה נגה בבית וקראה את הפוסט שלו
היא סגרה את המחשב התיישבה על הספה שלה והדליקה סיגריה
אולי בעצם היא הפסידה כאן משהו
פיספסה משהו
איך היא יכלה לחשוב בצורה כל כך שחור לבנית
אחרי הכל הוא – לפני האזעקה ממש עינג אותה
ושימח אותה
אז למה כשהם עמדו בממד היא פתאום רצתה ללכת
אה כן
כל השיחה הזאת על החמוד לא חמוד ממש הוציאו אותה מהכלים
הוא היה אמור להיות שונה הוא היה חמוד אחרי הכל אז למה להתנהג ככה ולמה לגרום לה להגיד את כל מה שהוא תמיד אומר שהוא שונא שאומרים לה
הסיגריה נגמרה
אז היא הדליקה עוד אחת ומזגה לעצמה כוס יין
אולי כדאי להתקשר אילו היא חשבה לעצמה....
אבל אז זה יראה פאטתי שהיא קראה את הפוסט והיא מנסה להוכיח משהו
היא לקחה את הכוס יין והסיגריה וחזרה למחשב
וקראה שוב את הפוסט
ניסתה למצוא לעצמה סיבה להתקשר מעבר לזה שהיא פשוט רצתה להתקשר
ובכלל כמה שהיא חשבה על זה יותר היא הבינה יותר שהיא רוצה אותו
חמוד חמוד
אבל כשהידיים שלו טילו על גופה המילה חמוד אפילו לא חלפה במוחה
והידיים שלו היו נעימות – ורכות
גם השפתיים שלו היו נעימות לה
והיא לא יכלה שלא לנסות לדמיין איך זה ירגיש אם הוא היה בתוכה
ההבנה הגיע אליה שלא היה אכפת לה בכלל מה הוא קישקש שם בממד היא רצתה אותו
ממש באותו הרגע
ולא היה אכפת לה אם נסראללה יחליט לנסות להפסיק אותם באמצע
להפך פתאום נראה לה מאוד מרגש
לעבור באמצע חדר
אפילו לריצפה הקרה בממד
היא התקשרה אליו
הוא לא ענה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
