my life as a page

הוא לקח שאיפה מהסיגריה מוציא עיגולים של עשן אל תוך האויר הקר

והעביר לה אותה

הם הסתכלו על הריצפה נשענים על הקיר הקר

והם שתקו לא היה הרבה מה להגיד הכל כבר הפך להיות מובן לחלוטין

היא עברה לשבת על הגדר

והסתכלה מעלה אל השמים השחורים

הוא התיישב לידה מניח יד קרה על רגלה היא החזירה לו את הסיגריה והוא נתן לה חצי חיוך

היא הצתנפה לידו אז הוא העביר יד וחיבק אותה

מגיש לה את הסיגריה לפה

הם המשיכו להסתכל על השמיים

היא הניחה יד על החזה שלו מרגישה את פעימות הלב הקצובות שלו

הוא זרק את הסיגריה על הריצפה ומעך אותה

הם קמו ביחד ונכנסו שוב לבינין המחומם

הדקות הגנובות האלה של שקט

זה מה שהעביר להם את הימים האין סופיים