my life as a page

מבט על פשט מהצד של בודה

כן מאוד מזרח אירופאי

יום לאחר שצילמתי את התמונה הזאת הייתה עצרת שהפכה להיות הפגנה

אמא שלי התקשרה ובקשה יפה שאני לא אצא במלוא הדר האדום שלי כמובן שלא הקשבתי לה

וזאת הייתה ההפגנה הכי שקטה ועצובה שאי פעם ראיתי

אנשים מאות אנשים הלכו עם נרות בידים בשלג שהתעופף מסביב בשקט

דגלים של בודפשט או דגלים אדומים וחושך מוחלט שמופר על ידי הבהובי הנרות

משונה להגיד אבל זה עשה לי שלווה משונה

לדעת שאפשר להביע מחאה בשקט גם היום

הדבר שהכי מרגיע אותי זה לראות נהרות משהו בזרמים של המים

זהו ברך הדנובה מצד אחד הונגריה מצד שני סלובקיה

בין לבין המון שלג נמס והלב שלי התעופף

היה לי קר- כן אני אומרת שקר....

(אפילו זכיתי בכמה כוויות קור כמו בכל פעם שאני מגיעה לחורף אירופאי אמיתי)

אבל היה לי שקט

לפעמים באמת הייתי רוצה לשמור שקט בקופסא מארץ רחוקה .....