my life as a page

אהובי ואהובתי

השנה נגמרת חג מולד כבר מאחורינו ושנה חדשה בפתח

היום בלילה אני נוסעת (טסה עלי לומר) הביתה לשבועיים המון זמן לא הייתי בבית שנה שלמה

אני לא יודעת איך אני מרגישה

בית זה איפה שהלב נמצא אבל הלב שלי נמצא שם חבול ופצוע עמוק בתוך בית החזה מתחת לגרון נחר ומעל לריאות מלאות בניקוטין כל חיי נעתי על אותו הציר סקוטלנד ישראל - ישראל סקוטלנד ועוד ועוד

תמיד היו את ההסכמים הטיפשיים האלה ראש השנה בסקוטלנד אבל יום כיפור בישראל

חצי חנוכה בישראל שנה חדשה בסקוטלנד

היום כשאני כבר ילדה גדולה אין הסכמים אבל סוף שנה אני תמיד בבית וזה נראה לי נכון

אז שנה חדשה עומדת להתחיל (זה מעולה שפעמים בשנה אנחנו מחילים שנה חדשה פעם אחת בלוח השנה היהודי ופעם אחת בלוח של שאר העולם)

לא יכולתי לישון כל כך אתמול בלילה חשבתי הרבה על השנה שחלפה ועל ההחלטות שלי לשנה הקרובה

חשבתי הרבה על המושג הזה בית

אולי באמת רצוי שאני אמצא ללב שלי בית .....

יקיירי האהובים

אני מודה לכם על הנוכחות שלכם על הזמן שאתם לוקחים כדי לקרוא ולהגיב

אני מודה לכם על היצרתיות שלכם

על המזון למחשבה שאתם מספקים

אני מאחלת לכם שנה אזרחית נהדרת מלאה בכל החלומות והתקוות והרצונות שלכם

לעיתים מאוד נדירות יוצא לי להעביר זמן מול המחשב בסקוטלנד

אם לא כתבתי או הגבתי או קראתי אז אני מבטיחה להשלים פערים כשאשוב לארץ התפוזים והחלב ודבש שלנו....

שלכם תמיד

שאקטי