אז חזרתי נראה לי
לא ממש בטוחה אבל זה לא משנה הגיע הזמן להפסיק להתחבא מתחת לפוך ולחכות שמשהו ישתנה
הרגשות שלי עלו וירדו במעליות שקופות בתוך הגוף שלי מנסות להראות לי את כל הקצוות השונים שמתהלכים בתוכי בזמן האחרון
ההגיון כבר מזמן הושלך הצידה עד להודעה חדשה והלב כן אותו לב פצוע וחבוט מקפץ בתוכי ללא הפסקה מזכיר לי כמה שאני לא יכולה להיות אחרת ממה שאני כמה שמילים כמו כשאת תרצי להתגבר על הרגש זה יקרה בכלל לא תקפות לגבי
הרגש השבוע הוכתר כמלך מותר לו לעשות הכל בתוכי
אולי בגלל זה אני מרגישה שחזרתי
אבל לא ממש חזרתי מהנסיעה מסקוטלנד כמו שחזרתי ממסע של שנים שבהם הצבתי כל כך הרבה קירות סביבי קירות זכוכית משורינת אני יכולה לראות החוצה והבחוץ יכול לראות אותי אבל אי אפשר לגעת
אני רוצה לדבר על התקופה האחרונה אבל זה נראה לי טיפשי לשים במילים את כל הרגשות ....
אני מודעת לחלוטין שבקרוב מאוד הכל יסגר שוב כי זאת אני פעם בכמה זמן נותנת לעצמי להפתח לכל הפגיעות האפשריות אבל עם הזמן נועלת חזרה את הדלתות כי הכאב יכול להיות גדול מידי
רוב הזמן אני מרגישה שאני באוטו-פילט (טייס אוטומטי נראה לי שקוראים לזה בעיברית)
אני לא יודעת איך להרשות לעצמי להיות אחרת כשאני בסערה
נעלמתי כי סערתי אולי זאת התשובה הכי הגיונית שאני יכולה לתת לעצמי
בכל מקרה
אני כאן עכשו
ולזמן הקרוב אמוציונלית בטרוף
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
