כל אנשי המלך כולם התאספו סביב השברים הקטנים של הנערה זהובת התלתלים
כל אותם אנשי המלך לא יכולו לחבר את החלקים המפוררים
המון תחושות הסתובבו בתוך קירות הקרח של ליבי
תחושות שלא האמנתי שאני יכולה להרגיש יותר
כשנשאלתי איך אני יכולה להתמודד
המילים אני אוהבת נמלטו מפי בטבעיות של מי נהר
פעם באיזה סדנאה נשאלתי מה המטרה שלי
עניתי שלמות
ידעתי תמיד שאני אוכל למצוא את השלמות רק בתוכי
אני לא שלמה עדין
אבל אני בהחלט מתקרבת לזה
שירים סינים הם בני 4 שורות בלבד
כמעט לכל אחד מהם יש חוכמת זן שמסתתרת מאחורי
לפעמים אני מעדיפה גם כמו הסינים להמעיט במילים
היום נראה שהמילים לא מפסיקות לצאת החוצה
געגועים זאת מילה שקשה לי לכתוב
אולי בגלל הדיסלציה שלי
ואולי בגלל הרגש זה לא ברור עדין
אני מתגעגעת עכשו מאוד
וזה הכי בסדר שרק יכול להיות
וזה מוזר בעיני
זה חייב להיות אחד מהפוסט הכי משונים שאני אי פעם כתבתי
לא ממש משנה לי
כי ההתחשבנות שלי על מילים מזמן נעלמה
ביחד עם הפעם הראשונה שהבנתי שמי שאוהב אותי מקבל גם את הגיבובים שלי
לפעמים נראה לי שיש מקומות מסוימים בעולם שנראים מאוד רחוקים
יכולים להיות מאוד קרובים לפחות ריגשית
אם אפשר להגיד דבר כזה בכלל
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
