חשבתי הרבה מה לכתוב בפוסט היום הולדת שלי
אבל מכיוון שהיום הולדת שלי התחיל בכל כך הרבה רגשות מעורבים אני חושבת שכך גם יראה הפוסט הזה
אתמול אחרי לבטים רבים החלטתי שאני יוצאת לי לבדי לשתות משהו להרים לעצמי כוס של וודקה קפואה להתחלה של שנה בגלגל החיים שלי
היו לי משהו כמו שעתיים להעביר על ההופעה של סיטי זן (שיש לציין הייתה טובה בצורה יוצאת דופן)
אז ישבתי לי בפאב הקבוע שלי אנשים שלא הכרתי פיטפטו איתי כאילו הינו מכרים מאז ומתמיד והאלכוהול זרם וזרם
והיה לי נחמד באמת
בחוץ על החוף הייתה קבוצה של קרישנאים ששרו ורקדו כאילו עשו הופעה במיוחד בשבילי והיה לי שלו
פתאום כשראיתי את השעה אספתי מהר את דברי ואת החשבון ואצתי רצתי להספיק להגיע להופעה
בעודי מנסה למצוא את המקום ניהלתי שיחה הזויה בגרמנית עם שומר בכניסה לפאב ובעודי מנסה למצוא את הנייד שלי בכדאי להתקשר לברר בדיוק איפה המקום אני מגלה שאין נייד
בדיקה נוספת גילתה שהנייד לא נמצא בכלל וגם כבוי כלומר הוא נגנב
אני יודעת שזה רק דבר ובאמת אין מה להתרגש אבל כל האמצויות השונות שגם ככה משתוללות כבר כל השבוע התפרצו לבכי שאני לא מתורגלת בו בעודי בוכה אני מגלה שהפאב שסייטי מופיע בו נמצא בדיוק מולי והיה שם כל הזמן הזה פשוט לא ראיתי אותו חציתי את הכביש והשומר שם שבמקרה רב היה אירי ושמע אותי מדברת עם אימי שאל למה אני בוכה וזה כמובן רק הגביר לי את הבכי אז הוא חיבק אותי ואמר לי שלפעמים מוצאים דברים ולפעמים מאבדים אותם ושהוא בדיוק לפני רגע מצא משהו והוא רוצה לתת לי מתנת יום הולדת וזה היה קמע נוסח החסידות של בריאות והצלחה
בין רגע הדמעות נעלמו כשנזכרתי שכל דבר קורה מסיבה
ניגבתי את פני ועליתי במדרגות ישר לתוך זרועותו של שותפו לדירה של סיטי שאמר את כל המילים הנכונות כדאי לגרום לי להרגיש הרבה יותר טוב
המשך הערב עבר עלי בשקט קצת מלנכולי
נהנהתי מהמוזיקה ומהאווירה ומהידיעה שאני לא באמת לבד בעולם כפי שהרגשתי אך חצי שעה קודם לכן
כך התחיל לו הלילה הראשון של השנה החדשה בגלגל החיים שלי
עליות וירידות הן מנת חלקנו כל יום ויום
וזה בסדר כי ככה אמור להיות
וזה הזמן שלי להודות לכולכם כאן על הנוכות שלכם בחיי גם אם חלקכם עדין בנוכחות בלוגוספרית
אני מאושרת שאתם מעשירים אותי בכל יום ויום בקיום שלכם
ואני גם מודה לחברים שלי שלא כאן שהם מראים לי בכל יום ויום שיש לי עדין המון מה ללמוד
לפני שנה ביום הולדת שלי ציטטי שיר שרציתי בכל מאודי שהשנה הוא יושלם אבל לצערי זה לא אפשרי במקום בו אני עומדת עכשו וזה בסדר כי גם זה כנראה לא הזמן הנכון לכך .... אולי שנה הבאה :)
אוהבת ומחבקת כל אחד ואחת מכם
שלכם
שאקטי שהזדקנה בשנה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
