"הַיֹּפִי הַגָּדוֹל שֶׁל הַחַיִּים אֵינוֹ טְמֹן בְּכָךְ שֶׁלֹּא נִפֹּל, אֶלָּא בְּכָךְ שֶׁנָּקוּם כול פַּעַם מֵחָדָשׁ."
נלסון מנדלה
מנדלה הוא מהאנשים האלו שאני הייתי רוצה לפגוש
ללחוץ לו את היד
המשפט הזה היום התגלגל לו בראשי
ואני מוצאת בו יופי אמיתי
התעוררתי הבוקר בפעם הראשונה מזה שבועות ללא כאב ראש
אני פקחתי עינים ושום דבר לא הכביד עליהן
הגלגל שוב התהפך אמרתי לעצמי רגע אחרי שהתנגן לו "מודה אני " בראשי
אחרי שהברקתי את הדירה בה אני שוהה כרגע ובישלתי מספיק סירים כדאי להאכיל לפחות כפר שלם באסיה
ישבתי על המרפסת עם שתיה קרה וסיגריה והסתכלתי מסביבי בסיפוק
היה קשה אמרתי לעצמי אחרי שסיכמתי את השנה שחלפה עם החתול שישב על בירכי
אבל הגלגל התהפך שוב ואני כבר לא למטה
וזה השג לא רע בשבילי
לפעמים אני שוכחת שהכל בר חלוף כשאני מוצאת את עצמי בתחתית הבריכה הריגשית שלי
כשאני מוקפת בעצבות ופחד
לפעמים אני שוכחת שהכל בר חלוף כשאני מסתכלת מהחלון החוצה ולא רואה דבר
אבל אז אני נזכרת
ולפעמים
ברגע של הזיכרון
אני מחייכת לעצמי
ואומרת
לא באמת המציאו את הגלגל פשוט נתנו לו שם