החיים הם דבר מוזר. סואו פאקינג מוזר.

וואו!! שנים שלא הייתי כאן!!!

וברצינות, אני מצטערת על ההיעדרות בחצי שנה האחרונה, פשוט באמת שלא היה לי זמן לנשום.

וסוף סוף עכשיו יש לי קצת זמן לעצמי.

אז האירועים המרכזיים של הזמן האחרון מסתכמים ב:

- סיום תקופת מבחנים ושנה א' באוניברסיטה (ווהווו!!!!!!)

- הניתוח שלי

- קורס צלילה

- החיים שלי בכללי בימים אלו

אוניברסיטה, טוב ורע:

אז למי ששכח (ואני לא מאשימה אתכם חח), התחלתי (וגם סיימתי!) שנה א' במדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.

הייתה שנה קשה מאין כמוה. קורסים קשים, תובעניים ומתישים, כשלאחריהם מבחנים קשים לא פחות. אפשר אפילו לומר שלא היו לי חיים כל כך במשך השנה.

לצערי אני לא יכולה להגיד שהיה לי קורס "קל" השנה, שהייתי צריכה ללמוד אליו פחות מכל האחרים.

קרעתי את התחת על כל קורס וקורס, וגם זה לא הניב את הפירות שלהם קיויתי (עם ציונים בסביבות ה-85, כשאת התיכון סיימתי בהצטיינות).

הממוצע שלי לא גבוה במיוחד, 81, אבל אני יכולה להרשות לעצמי להסתפק בזה, כי בשביל ההסבה לרפואה הם מבקשים ממוצע 80.

האמת שרוב הציונים שלי גבוהים יותר מ81, פשוט יש לי נכשל ב"פיזיקה 1" (שזה קורס כבד של 4 נקודות) וגם ציון עובר אך מביש בפיזיקה 2 שמורידים לי פלאים את הממוצע, וכמובן-  אצטרך לחזור על פיזיקה 1 בשנה הבאה, ואז אוכל לשפר אותו בכמה נקודות.

מעולם לא הסתדרתי עם פיזיקה, וזה היה החשש הכי גדול שלי בשנה א'- שלצערי התממש:(

אבל ניחא.

שנה א' נגמרה, תקופת המבחנים המייגעת נגמרה, ועכשיו אפשר לקחת אוויר ולהנות מהחופש עד לעוד שבועיים- אז אני מתחילה לעבוד באינטל.

אגב- עוד בשורה משמחת:

השנה למדתי את אחד מ-4 קורסי הליבה הנדרשים לתוכנית ה-4 שנתית לרפואה, וחייבים לקבל בהם מעל 80 (אחרת אי אפשר להתקבל לתוכנית).

ואני שמחה לבשר שקיבלתי בו 84!:) יאי לי!

עברתי עוד מכשול בדרך לחלום שלי ואין מאושרת ממני. (אם כי אני דיי עצבנית כי ברגע האחרון שיניתי במבחן שתי תשובות שעניתי נכון לטעות- מה שאומר שיכולתי לקבל 90. באסה.)

בשנה הבאה אני אלמד את 3 הקורסים הנותרים ומקווה להצליח גם בהם.

הניתוח שלי

טוב, אז אני לא אתרץ ואגיד שאני לא יודעת איך זה קרה ושזה בא אלי בהפתעה ושפ-ת-א-ו-ם מצאתי את עצמי במצב הזה. כי זה שקר.

שמתי לב לכך שאני הולכת ומשמינה יותר ויותר, ופשוט לא היה לי אכפת.אז קניתי חולצות במידה 3 במקום במידה 2, ומכנסיים במידה 4 במקום במידה 3. נהניתי לצאת לאכול במסעדות, לנשנש תוך כדי הלימודים ומול הטלויזיה. אני מאוד אוהבת לאכול.

אבל עכשיו הגעתי למשקל שבאמת אני לא יכולה לחיות איתו בשקט, הכי גבוה שהייתי עד עכשיו (ואני מאוד מתביישת לציין אותו בפניכם אז נדלג על הקטע הזה), ובתור אחת שנמצאת בדיאטות On&Off מגיל 12 ולא מצליחה לשמור על התוצאות לאורך זמן, הרגשתי צורך לעשות שינוי אמיתי. שישאר לתמיד.

אני רוצה להיות בריאה יותר, להראות טוב יותר ולהיות מסוגלת להזיז את עצמי טיפה יותר מבלי להזיע ולהתנשף.

אבל אני שונאת דיאטות, הן מדכאות אותי, ונחלו כישלון פעם אחר פעם- כי אהבת חיי הן הפחמימות- הפיצות, הפסטות, הבורקסים והכריכים.

וספורט- לא אוהבת. שונאת להזיע. שונאת להתנשף. ועם שילוב מנצח של בעיית לב ואסתמה- לא בדיוק my piece of cake.

אז אחרי הרבה מחשבה, החלטתי לעשות קיצור קיבה.

זה לא ממש "קיצור קיבה" של פעם. אני לא אכנס יותר מדיי לפרטים אבל בכללי-

התקינו לי ממש בכניסה לקיבה מין טבעת שמתהדקת, ויוצרת תחושה של שובע ו"מלאות" ממש אחרי שני הביסים הראשונים.

אז מה שאומר- שבאופן כללי אני יכולה לאכול כל מה שבא לי, אני פשוט אשבע אחרי 2-3 ביסים.

עברתי את הניתוח לפני שבוע וחצי.

היה לי מאוד קשה בהתחלה. לא יכולתי לזוז עם כל התפרים (24, אאוץ'.) והייתי בכאבים מטורפים.

אבל עם הרבה עזרה מאפי שלי ומאמא שלי, המצב לאט לאט הולך ומשתפר.

אמא שלי הוציאה לי את התפרים לפני 4 ימים, ומאז אני מרגישה הרבה יותר טוב.

כמעט הולכת ישר לגמרי!! (יעברו עוד כמה ימים עד החלמה מלאה, אבל הראש מורם והזרוע נטויה!)

וגם התחלתי לאכול מעדנים ופירה מלפני יומיים (אחרי שבוע של רק שתיה) מה שמרומם את רוחי עוד יותר.

אני יודעת שזו לא חוכמה, אבל אני לא יכולה להגיד שזה לא משמח אותי- בשבוע וחצי האחרונים ירדתי 5 קילו:) האושר:)

וכמובן שחשוב לציין שאפי שלי, החבר המושלם שלי היה איתי ותמך בי ועזר לי לאורך כל הדרך,

בא אלי ישר מהעבודה כדי לטפל בי ולשמח אותי.

אני כל כך אוהבת אותך יפה שלי. תודה על הכל!!!

אשתדל לעדכן אתכם לאורך הדרך בהרזייה שלי:)

קורס צלילה

במאי, אני ואפי חגגנו 5 שנים ביחד, אז כמובן מזל טוב לנו:)

והוא נתן לי את המתנה הכי מדהימה בעולם.

ירדנו לשבוע באילת לקורס צלילה.

וואו. היה פשוט קורס מדהים.

העולם התת ימי פשוט מדהים אותי בכל פעם מחדש.

צללנו בעומקים של עד 30 מטר, לספינות טרופות ולאתרים מדהימים מתחת למים.

וגם יצאנו לצלילות ניווט וצלילות לילה, בקיצור, היה פשוט מיוחד ומדהים.

זה כאילו גילינו עולם חדש, עוד אינסוף מקומות לבקר בהם.

אחרי הקורס ירדנו עוד כמה פעמים לאילת כדי לצלול ולהשתפר עוד יותר.

ואני שמחה לבשר שמצאתי לי תחביב חדש לחיים:)

ועוד יותר כיף שאני זוכה לחלוק אותו עם החבר המושלם שלי.

עוד כמה דברים קטנים ראויים לציון:

- לקראת שנה ב' באוניברסיטה נרשמתי למעונות שוב, ולשמחתי קיבלתי את אותה הדירה שאני גרה בה היום!

המעבר יהיה קליל עד לא מורגש:)

- אני שונאת אנשים טיפשים. ואני גם שונאת שמאלנים. ממש אבל. לא ארחיב בדיבור.

- אפי שלי מתחיל רשמית, אחרי מכינה ארוכה ומייגעת, את דרכו האקדמית בלימודי הנדסת חשמל באוקטובר הקרוב- מזל טוב ובהצלחה מושלם שלי!!!

וגם:

-היפה שלי טס לתאילנד ל-3 שבועות וחצי עם חברים שלו:( אני לא יודעת מה אעשה בלעדיו כל כך הרבה זמן:(

פיצי שלי אולי אל תיסע??:(

אבל אני מתעודדת בתכנונים שלנו לטיול החלומות שלנו לארה"ב בשנה הבאה, יש לנו בינתיים תוכנית כללית, וכשאדע יותר פרטים אשתף גם אתכם.

מה שכן- אני לא יכולה לחכות!!!!!!!

עד כאן בינתיים,

אוהבת

לי