עברתי חודש מטורף, החודש האחרון היה מוצף בכל כך הרבה רגשות של תיסכול,חרדה, חוסר ביטחון עצמי, כאב, פחד, עצבים...ועוד הרבה..
וביום רביעי הכל הפוך...כייף,שימחה,אושר אמיתי,התמלאות, התגשמות, אומץ, הפתעה, חיוכים, ביטחון עצמי, והמון אהבה לכולם..
החודש היה לי הכל, הכל מהכל..
ולא כתבתי פה...לא כתבתי כי לא רציתי לברוח לפה שרע, ולכתוב פה שטוב...כי אני צריכה להתחיל לצרף אנשים לחיים שלי, להפסיק להיסגר בתוך הקופסא הזאת שיצרתי לי, היא אטומה, לטוב ולרע..
להיפתח, ללמוד להראות רגשות, להפסיק לשמור בפנים, לבכות ליד כולם, ולאהוב את עצמי איך שאני...כל החבילה...
אני צריכה להשתנות...אני לא אוהבת מה שנעשה ממני...קשה לי עם אנשים שסובבים אותי....קשה לי במיוחד עם עצמי, וזאת הסיבה המרכזית שאני עוזבת את הבלוג...כן,כן, אחרי יותר משלוש וחצי שנים אני עוזבת...וטוב לי עם זה, אני לא מוחקת אותו, יש פה יותר מידי זיכרונות שבנתיים אני מעדיפה שישארו...יותר מידי אנשחים טובים שלא הרפו ממני והרימו אותי מהרצפה שהיה לי קשה....ועודדו אותי שהיה לי טוב...
יש אנשים טובים בעולם הזה, כדאי להתמקד בהם, אני צריכה להאמין באנשים, אני צריכה להאמין בעצמי...
אני רוצה לספר לכם שאני אחרי הבגרות בתאטורון, בהתחלה שום דבר לא עבד, עשיתי קומדיה ורציתי למות, היה לי קשה עם הפרטנרית שלי, היה לי קשה עם הטקסט, הבמה הפחידה אותי, הכל היה נראה לי שחור..
אבל בסוף עליתי...אני גאה בעצמי...הופעתי לראשונה בחיי, עליתי על במה מול אנשים שאני לא מכירה...הנשמה שלי הייתה פרוסה לפניהם...והם...מחאו לי כפיים..
התחושה עילאית, הוענו שלוש פעמים, אחרי שהיה בלאגן גדול, בניתי קטע לבגרות יומיים לפני ב-10 דקות עם המון נחישות אחרי שבכיתי את הנשמה שלי...הייתי צריכה לעשות פאקינג קומדיה..
אבל ניצחתי, את עצמי, את כולי..
יום רביעי הייתה הבגרות...זה היה היום הכי מאושר בחיים שלי עד עכשיו...רק לשמוע את המחיאות כפיים האלה שירדתי מהבמה ובהשתחויה..(כן ככה אומרים את זה..), היה מדהים, היה מפתיע , היה כל כך ממלא...ואחר כך אנשים שאני לא מכירה פנו אליי במחמאות...זה היה שווה את הכל, הבוחנת צחקה לאורך כל הקטע....למרות שהציון זה הדבר האחרון שמעניין אותי, עדיין ממש מסקרן אותי כמה היא נתנה לי..
אבל אני מבחינתי עשיתי את שלי...ואתה יודעים מה ,אני לא מתביישת להגיד את זה, אני גאה בי.
אז תודה למי שהיה לצידי במשך השלוש וחצי שנים האלה פה..:
damit- אחד ה- אנשים החכמים שהכרתי, המדהימים, התגובות שלך ידעו גם להוציא אותי מהכלים לפעמים אבל תמיד למטרה טובה, ידעתה גם לכעוד עליי, גם לצחוק עליי...אבל תמיד היית פה ועל זה אני יכולה רק להגיד לך תודה עצומה..!(:
wacky- הבחורה והכישרון, הנפש התאומה שלי, ואחותי שהופרדה בלידה....מאמי, את מדהימה, כמה חיוכים העלת לי את בכלל לא מתארת לעצמך, את מתנה של אישה, את נדירה, את מלאה רק בטוב, וחבל שאי אפשר לשכפל אותך לעוד כמה כי אנחנו זקוקים בעולם הזה לאנשים כמוך, תודה, שהיית פה איתי תמיד וידעת תמיד איך לרגש אותי, אני אוהבת אותך קטנה!
רותם- מלאכית שלי!, יפה שלי..את יודעת תמיד להצחיק אותי, ולהגיד לי מילה טוב כשאני על הרצפה, את המצילה שלי, את בן אדם כל כך טוב שזה גורם לי כל הזמן לתקווה בקשה להמשך הקיום שלנו בכדור הזה, מדהימה שלי...אין לי מספיק מילים באוצר מילים שיתארו בשבילך כמה אני מעריכה אותך, אני מאחלת לך כל כך הרבה טוב ומאמינה שגם יהייה לך כי לאנשים טובים בסוף מגיע המון טוב..אוהבת!
יצא פוסט מעט דרמטי, אבל תחיו עם זה..(: