לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Into the wild


They held each other and kissed, and pushed each others' darkness into the corner, believing in each others' light, each others' dream

כינוי:  danochka

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2016

הטריפ שלא נגמר


בין המשימות המרכזיות במהות החיים בעיניי זה להתעלות מעל היותך בן אדם, בן אדם שחושב ומרגיש ומגיב.

להזכיר לעצמך לאורך כל המסע שאנחנו יותר מבשר ודם ואנו מסוגלים לחולל שינויים ולהגשים חלומות וליצור קשרים שטובים לנו

לחולל שינויים זו משימה בפני עצמה ולהגשים חלומות זו משימה בפני עצמה וליצור קשרים שטובים לנו זו משימה בפני עצמה אך הדבק שמחבר את הכל זו מידת היכולת שלנו להתעלות מעל המוח החושב והמקובע.

ממש ככה, יש בנו ככ הרבה רבדים שאני באמת לא חושבת שיש תחתית לתעלה של הארנב הלבן.

ככל שנהיה יותר פתוחים ויותר מקבלים ונראה יותר נכונות ללמידה ככה יתגלו בפנינו יותר ויותר שיעורים, מסרים והפתעות.

תמיד רציתי שתהיה לי את היכולת לעצור שניה הכל ופשוט לצפות מהצד בקלטת וידיאו של החיים שלי, הרי זה הדבר הכי פשוט לדעת בדיוק מה השחקן הראשי אמור לעשות בסרט ולהתרומם בהורמונליות מהספה ולצעוק לעבר מסך הטלוויזיה "מה אתה מטומטם?! אתה לא רואה?!"

אמנם זה לא משהו שיכול להתבצע בצורה ככ פרקטית, אולי במימד החמישי.

לכן אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו לאורך כל המסע שיש בנו יותר מהמחשבות שלנו, יש בנו הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים להעלות על דעתנו.

היכולת להאיר את הזרקור על העיקר ולא על התפל זו מיומנות הנרכשת משנה לשנה, מעשור לעשור. זה לא קל, אמנם ככה נמדד הכוח שלנו, הכוח העליון שבנו.

אי אפשר לרדוף אחר העדר ולצפות לתפוס את כל הכבשים, צריך להתבייט, להתפקס.

שום דבר לא עובר חלק ובאותה נשימה אני מאמינה שיש מקום שהוא הכי קרוב למצב האופטימלי שבו אנו יכולים לדמיין את עצמנו, בו אנו הגרסה הכי טובה של עצמנו.

כולנו אחד ובאותה נשימה לא כל המפגשים שלנו מול בני אדם הם בהכרח ניצוץ מולקולרי שמאפשר זרימה של שיתוף מידע, חוויות והנאה.

יש גם כאלה שלא הולך לנו איתם וזה בסדר, אני מנסה להזכיר לעצמי שזה בסדר. לא כולם חייבים לאהוב אחד את השני עד השמיים, אמנם קיצוניות היא לא טובה אף פעם בכלום ולשום דבר. ככל הנראה.

כולנו דוגלים בשפע של ערכים מסויימים ותפיסת עולם שיש בה משמעות ופיסת הגיון עבורנו, אמנם היא לא תמיד חופפת את המציאות.

אני כרגע מדברת על השותף שלי האמת, המטרה שלי בסיפור היא להתפקס כפי שתיארתי למעלה.

 

 

אני מבלה עם עצמי הרבה וכל מיני מחשבות זורמות במוחי, הרבה מהן חוזרות על עצמן והרבה מהן מושפעות ישירות ממאורעות העבר. קשורות לאנשים ויצורים שונים. אני מבינה שזה משהו שלא משרת אותי עוד, אם בכלל. עליי ליצור זרמים חדשים במוחי, לנתק קשרים שהשתרשו בנבחי המוח ולהפיח רוח חיים ברעיונות חדשים. רעיונות שגם ככה הם אלה שהם האמת לאמיתה עבורי.

מדהים איך אפשר לשחק עם עצמך מחבואים לאורך כל החיים, פעם אתה יודע בדיוק מי אתה ופעם אתה מאבד את עצמך לגמרי, תלוש מכל שמץ של מושג לגבי הבריאה של עצמך. כל החיים האלה בכלל נראים לי כמו חתיכת טריפ הזוי לחלוטין שנמשך קצת הרבה יותר מ12 שעות.

ובכל זאת אני מאמינה בעצמי, לא משנה כמה ולמה ומה השדים שלי מספרים לי, אני מאמינה בעצמי כל כך.

אני מאמינה ביכולות הציור שלי ובסף הרגישות שלי, מאמינה בחושים שלי שקולטים דברים שלפעמים נדמה שרק אני קולטת, מאמינה בזה שהמשימה שלי בעולם הזה אפילו עוד לא התחילה ואני אפילו עדיין לא ממש יודעת בדיוק מהי.

החיפוש

המציאה

ואז מתחילים מהתחלה

 

וופי דוווו חחח

 

ערב טוב לכולן וכולם




נכתב על ידי danochka , 13/12/2016 23:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



32,215

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdanochka אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על danochka ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)