נמסה בין זרועותיך

כחמאה ביום שמשי

מתמסרת אליך

פשוט כי אתה שלי

רוקדת לצלילי אהבתך

כמו נערת הרמון פרטית

המבט הזה שבעינייך

מפתה את נשמתי

החיוך הפרוש על שפתייך

מערפל את מחשבתי

אתה פורט על מיתרי לבי

מכשף אותי

הופך את חלומותי למציאות...

מוקדש לך,

שקורא את מחשבותיי,

שמרגיש את נשימותיי,

שחולק את לבי,

שלך,

אני.

הדמעות חונקות אותי, מילים קשות תקועות בגרון, הרצון הוא הדבר היחיד שמחזיק אותן בפנים..

למה אתה לא יכול להבין? למה אתה לא יכול לראות את נקודת המבט שלי?

מבחינתי זאת נקודה עקרונית, אז איך אני יכולה להתפשר כאן? איך אני יכולה לשתוק כשכל הישות שלי רוצה לפרוץ החוצה ולצרוח "לא" בקולי קולות.

למה אני חייבת להיות ה"טובה" תמיד? למה אני מוותרת על העקרונות שלי?

כי אני כזאת.

אמא אמרה לי, לא פעם, שהתכונה הזאת תהיה בעוכרי, והיא צודקת.

מצד אחד - אני לא רוצה לכפות עליך את נקודת המבט שלי,

מצד שני - זה משהו שאני לא יכולה להרשות לעצמי להתפשר עליו,

מצד שלישי - אני שותקת וזה אוכל אותי, לאט לאט כמו רעל המטפטף אל גרוני.

מצד רביעי - ניסיתי לגרום לך לראות את הדרך שבה אני רואה את הדברים - וכל מה שיצא מזה, זאת כפייה של הרגשות שלי עליך...

אולי אני מגזימה במחוייבות שלי אליך. אולי אני צריכה לקחת את הדברים יותר בקלות...

אולי אני מדיימנת דברים במקום שהם לא קיימים, ואולי...

אולי אני פשוט מרגישה קצת חסרת ביטחון, וקצת מפחדת, אולי אני רוצה להיות, לשם שינוי, מיוחדת בשביל מישהו.

אולי אני רוצה שדברים מסויימים יהיו רק שלך ושלי, וכואב לי כשאתה חולק אותם עם אחרות.

ואולי אני רוצה יותר מידי...

אני לא אוהבת את הדמעות שזולגות על לחיי, לא אוהבת את הכאב שלוחץ על הלב, לא אוהבת שאני לא רואה מוצא טוב מהמצב הזה...

לא אוהבת כרגע אפילו את עצמי :/

הדביקו אותי בשיר הזה ^.^ ואם אתם לא מבינים מה כתוב שם - סימן שאתם א. לא מכירים נארוטו ב. לא דוברים יפנית :)

אפילו הבוס המעצבן שלי, האחמ"ש חסר יחסי-אנוש מינימליים, החברה המטומטמת שבה אני עובדת - ובמיוחד הלקוחות שלה, לא מצליחים להוריד לי את החיוך מהשפתיים, וגם אם כן, מספיקות לי המילים שלו.

חלק מהרגשות האלה חדשים לי, אפשר לחשוב שעם כל בני הזוג שהחלפתי (מי אמר גרביים? ),

 עם הפעמים הרבות בהם התאהבתי והתאכזבתי, כבר לא ניתן יהיה להפתיע אותי. אז זהו, שכן.

זאת הרגשה כל כך נפלאה, להתאהב, להיסחף. לפעמים אני מביטה למטה, רק כדי לוודא שהקרקע עדיין שם, מתחת לרגליים שלי.

תחושת ריחוף משעשעת למדי.

אני אפילו לא דואגת מה יקרה כשהתחושה תחלוף, אני בטוחה שאזכה לחוות עוד עשרות תחושות נפלאות לא פחות.

הוא שואל אותי אם אני עומדת בקצב, ואני מחייכת, אם הוא לא מתקשר יותר מידי, שולח יותר מידי הודעות...

אחד הדברים הנפלאים ביותר שיש בעולם הזה הוא להיות נאהבת. כמה חודשים קיטרתי על זה, בפוסטים שונים לאורך הבלוג, ועכשיו אני כל כך מאושרת שיש לי את זה, לא רק שאני עומדת בקצב - אלא שאולי יש לו עוד catching up up do ^.^

איזה כיף שיש לי מישהו לפנק אותו, להתפנק איתו, לשלוח לו כמויות אדירות של הודעות קיטשיות, ולקבל כמות נכבדת חזרה

אני חושבת שבארבעת הימים האחרונים חייכתי יותר מאשר בכל 11 החודשים האחרונים

ניקי,

מחייכת.

רוצה לרקוד ברחובות,

לקפוץ מרוב שמחה על כל הגגות,

לשיר (אפילו עם קול הקרפדה שלי ),

שכולם ידעו, שכולם יחלקו,

כי אושר כזה זה אחד למיליוני אלפים....

אתה גורם לי לבכות מאושר, לצעוק משמחה, לעוף מאהבה מכל הלב..

רציתי לצעוק לכל העולם כמה שטוב לי, בחרתי פשוט ללחוש לך "אני אוהבת אותך".

לא להאמין איך החיים יכולים להשתנות בפחות משניה... כל מה שצריך זה קול בטלפון :) והמבין יבין.

מאחלת לכולם אהבה כל כך אמיתית,

ניקי

היה לי כיף היום. למרות שבהתחלה חשבתי שאין לי כוח להתחפש ו-"כל השטויות האלה", כשקמתי בבוקר, היה לי מצב רוח פורימי.

מבט אחד על החתולה שלי - הספיק לי.

אני גאה למדי שכל התחפושת שלי הייתה תוצרת בית - ודי מוצלחת!

זוג אוזניים, זנב וכפפות חצי, איפור קל - בצורת שפם ואף ורוד - ואני מוכנה.

מי שיודע למצוא אותי בפייסבוק - יוכל לראות תמונות שם. מי שלא יודע - כנראה שאתה לא אמור לדעת...

אז אפשר לומר, שאחת הסיבות המרכזיות שבגללן אני עוד מגיעה לעבודה המסריחה-לרוב שלי, זה הוא.

ואפשר לומר, שבזכותו עולה לי חיוך על השפתיים...

ואפשר לומר, שאני מרגישה את הנפילה קרבה, אני עומדת על הקצה של הצוק, ואני תוהה, אם הקפיצה הזאת תביא להתרוממות ולמעוף, או להתרסקות קשה. זה שווה את הסיכון.

לאט.

אפשר לומר שאני מנסה לא למהר, מנסה לא לרוץ לעבר המטרה, רק כדי להשתטח על פני בתוך שלולית - של רחמים עצמיים לרוב.

אפשר לומר שאני אוהבת את המגע, כאילו-מקרי, מרמז... יתכן שהתחלתי להנות מהמשחק הזה, אפילו אם זה כל מה שיהיה. לא יודעת.

בינתיים לוקחת כל יום בנפרד, נושמת כל נשימה לבד, לוקחת אוויר ומחייכת.

שיהיה לילה טוב,

אני הלכתי לטבול באמבטיה חמה ומרגיעה.