למרות שלא היה לי מצב רוח לחגוג השנה, אני שמחה שהקשבתי לגאון הזה שאני קוראת לו אחותי הקטנה :)

את כל סוף השבוע ביליתי עם אמא בבית (ויש לי מעל 30 עקיצות יתושים כדי להוכיח את זה...),

אתמול הלכתי עם בן זוגי לראות את RED - הסרט החדש של ברוס וויליס - ועשר דקות אחרי סוף הסרט עדיין נקרעתי מצחוק. לא, אין לי שמץ של מושג מה הצחיק אותי כל כך, אבל זה היה כיף !

היום ישבנו בבית קפה אחרי העבודה - וחגגנו רשמית את יום ההולדת ה-24 במספר שלי.

הופתעתי מחלק מהאנשים שזכרו וכתבו/התקשרו, לא הופתעתי בכלל שאבא (עדיין) לא התקשר - אבל בניגוד לשנים קודמות, אני לא נעלבת. זה פשוט הוא.

הקיץ האחרון לימד אותי המון על לסלוח ועל לחיות את החיים במלואם, ויותר מכל הוא לימד אותי לקבל את אבא שלי כמו שהוא.

השנה האחרונה על כל קללותיה וברכותיה, הייתה מדהימה. היא הייתה קשה וכואבת אבל גם מאושרת ומצחיקה.

השנה שמתחילה היום תהיה מדהימה עוד יותר, אין לי ספק.

אני מקווה שלכולם היה יום מדהים, לפחות מחצית ממה שהיה היום שלי.

ניקול.

זה קצת כמו לאכול גלידת וניל עם קטשופ.

כל אחד מהם בנפרד זה מעולה, אבל לערבב אותם ביחד זה לא בריא במיוחד (לא לצופה ולא לסועד).

נינטנדו פשוט הולכים מדחי אל דחי....

מה הדבר הבא?

Super Mario vs Sonic?

אה, רגע, הם עשו את זה כבר.

או אולי,

Mortal Combat vs DC Univers?

בעצם הם עשו גם את זה.

אז נשאר להם רק לעשות משחק של Final Fantasy 14 - Coocking Mama's Adventures

ואני אוכל לומר בלב שלם שהם לא יכולים לרדת יותר נמוך :-)

ניקול.

נ.ב. - מצד שני, מהיוצרים של Babysitting Mama מה עוד אפשר לצפות?

"אם בתוך מסדרונות הבית אתם רוכבים על אופניים
והישר מתוך מקלחת - יצא אבא לטייל,
אל תפנו אל המטבח, המקרר קשה כפליים
סעו ישר, אל תעצמו עיניים,
אבא רך, אבא יבין."

מתוך "ספר העצות המזיקות לילדים שובבים" של גרגורי אוסטר.

תרגום (די) חופשי מרוסית - אני.

להלן המקור ברוסית:

Если вы по коридору
Мчитесь на велосипеде,
А навстречу вам из ванной
Вышел папа погулять,
Не сворачивайте в кухню,
В кухне твердый холодильник,
Тормозите лучше в папу,
Папа мягкий. Он простит.

ועוד בעצם כלום לא קרה,

זאת רק התחלה.

שתים עשרה דמויות ולא כולן בני אדם,

שלושה פרקים שמציגים את כולם.

שבע עשרה אלף ויותר משלוש מאות מילים,

שרק נותנים טעימה מהרעיון שמאחורי הקלעים.

הוא מעיר אותי בשעות מוזרות,

משאיר אותי ערה בלילות.

לפעמים זאת רק שורה הפהפכה,

ובימים אחרים נולדות דמויות נוספות.

מצד שני, מה עוד הוא יכול להיות אם יש לו בעלים כמוני? :)

כן, החתולה היא בעלים של כלב... לכו תבינו.

אני כבר מודעת לכך שהכלב שלי אוכל דברים הזויים.

כשאני אוכלת גזר, טרי ומקולף, הוא לא עוזב אותי לרגע עד שאני נותנת לו חתיכה.

היום גיליתי שהמשוגע הזה חולה על גויאבות.

קניתי לי כמה בבוקר, וחתכתי לי אחת לפרוסות.

הוא כמעט אכל לי את היד מרוב שהוא ניסה לגנוב לי חתיכה.

אני מתחילה לחשוב על תוכנית ביו טיוב שתיקרא "הדברים שהכלב שלי אוכל"

אפשר להתחיל בגויאבות....

תכירו, זה הכלב שלי. קוראים לו רעם והוא אוהב גויאבות.