אין לה גבולות. הנה לכם סיפור, אשמח לשמוע את דעתכם בנושא:
לפני כשבועיים וקצת, פנתה אלי מישהי, לא משנה איך הגיעה אלי, בקשה שאעשה לה עבודה, כי אין לה זמן לעשות אותה לבד. עבודה לקורס במכללה. היא דיברה איתי ביום שני בשבוע, ואמרה שהיא צריכה להגיש את העבודה ביום ראשון, והיא מבקשת שאשלח לה את זה עד יום שישי.
העבודה הייתה מורכבת משני מטלות - כלומר בשורה התחתונה 2 עבודות.
הסברתי מראש לגבי התשלום - 30 ש"ח עבור כל עמוד מוכן, כמובן לא כולל שער העבודה. מקובל עליה.
היא בעצמה כלל לא נכחה בשיעורים, אז לא היה לה מושג ירוק מה צריך לעשות בעבודה.
היא הביאה לי את הצילומים של הסיכומים מחברותיה לקורס, דוגמאות לעבודות של אנשים אחרים באותו קורס, ואני עשיתי לה את העבודות.
עבודה אחת הייתה סה"כ 17 עמודים, מתוכם עמוד שער אחד, קרי: 16 עמודים שהיא צריכה לשלם עליהם.
עבודה שניה הייתה סה"כ 13 עמודים, מתוכם עמוד שער אחד, קרי: 12 עמודים שהיא צריכה לשלם עליהם.
כלומר:
עבודה ראשונה: 16 עמודים, כפול 30 ש"ח לעמוד = 480 ש"ח
עבודה שניה: 12 עמודים, כפול 30 ש"ח לעמוד = 360 ש"ח
סה"כ עבודה ראשונה + עבודה שניה = 840 ש"ח
אחרי ששלחתי לה למייל, כמוסכם, ביום חמישי בלילה את העבודה. היא דיברה איתי ביום שישי, אמרה שהיא קיבלה את העבודה, והבטיחה שביום ראשון בערב היא תביא לי את התשלום.
יום ראשון בערב, היא מרימה אלי טלפון - המרצה שלה עברה על העבודה והיא רוצה שאני אעשה לה תיקונים, הפעם היא צריכה את זה ליום חמישי.
מאחר והיא תפסה אותי בקצה השני של הארץ, אמרתי לה שאני באותו רגע לא פנויה לעבור על התיקונים - אשמח ליצור איתה קשר בערב.
בערב הרמתי טלפון, בשעה 19:20, היא לא ענתה - השארתי לה הודעה שאני זמינה עד השעה 21:00, לעבור על כל תיקון שתרצה, אך ציינתי, כי עבור כל תיקון אגבה תשלום של 30 ש"ח על כל עמוד מתוקן.
היא לא חזרה אלי.
לאחר יומיים (יום שלישי), התקשרתי שנית, הטלפון שלה היה סגור. לא השארתי הודעה.
ביום חמישי, התקשרתי שוב - היא לא ענתה, השארתי הודעה שבה בקשתי שתיצור איתי קשר.
היא לא חזרה אליי.
אמרתי, טוב, אולי יש לה לחצים בבית, ניתן לה כמה ימים, אני לא לחוצה על הדברים, והנחתי לנושא. לפני יום העצמאות התקשרתי שוב - הטלפון סגור.
היום אחרי צהריים, החלטתי שנמאס לי. התקשרתי אליה, היא כמובן לא ענתה והשארתי הודעה. הסברתי שמאוד לא נעים לי שהיא לא חזרה אלי עד היום, על אף שהיא קיבלה את העבודה. חזרתי על בקשתי שתיצור עמי קשר בהקדם, אלא שהפעם ציינתי בשלווה שיהיה לי מאוד לא נעים אם אני אאלץ ליצור קשר עם המכללה שלה, להסביר להם מי באמת עשה את העבודה, אך אני אאלץ לעשות זאת אם גם הפעם אני אתקל בהתעלמות.
לפני רבע שעה היא חזרה אלי.
ומה אומרת הגברת? [בסוגריים: המחשבות שעוברות לי בראש]
היא: "את לא יודעת מה היה המצב שלי, היו לי לחצים בבית"
אני: "אין שום בעיה, אבל מן הנימוס להחזיר טלפון"
היא: "למה את משאירה הודעות כאלה? זה לא יפה?"
אני: "כי את לא חוזרת אלי, ועובדה שההודעה הזאת גרמה לך ליצור איתי קשר"
היא: "לא משנה, אני לא אתווכח איתך"
[אולי כי אני צודקת?]
והיא ממשיכה: "אני נאלצתי ללכת למישהי אחרת ולתקן את העבודה ולשלם לה 150 ש"ח"
[בסדר, ולי לא היית משלמת על התיקון?]
אני: "אני שלחתי לך עבודה מוגמרת, זה שהמרצה שלך בקשה תיקון, זה משהו שאני מראש לא יכלתי לצפות, במיוחד מאחר ואף אחת מאיתנו לא הייתה בקורס"
היא: "לא, אני אמרתי לך שהקטע ההוא לא בסדר"
אני: "נכון, ועשיתי את השינויים שביקשת"
היא: "לא, אבל זה לא היה מספיק. טוב אין לי כוח להתווכח איתך. ובכלל לא היו שם 17 עמודים, היו שם בקושי 12. ומחשבון שלי מגיע לך 600 ש"ח"
אני: "סליחה? על העבודות מגיע לי 840 ש"ח ושלחתי לך את הפירוט, העמודים ממוספרים"
היא: "בכלל לא יצא שם כל כך הרבה, אני כרגע לא בבית, אבל אני אגיע הביתה ואני אראה לך"
אני: "אין בעיה"
[בהתחשב בעובדה שהמסמכים מול העיניים שלי והם ממוספרים, באמת שאין לי בעיה]
היא: "אני אתקשר אליך בערב, אקח את הכתובת שלך ואכתוב לך צ'ק"
אני: "אין שום בעיה, אני אחכה לטלפון ממך".
אני מאוד מקווה שהיא אכן תיצור איתי קשר, למרות שאני בספק-מה, לאור ההיסטוריה שלה. חסר לה שהיא לא משלמת לי את הסכום המלא, ועכשיו זה כבר עניין עקרוני.
מה דעתכם?
נראה לכם שהיא תתקשר?
ניקי.