במשרד שלי יש שתי חברות: יש אותנו ויש את המגעילים מהחברה השניה. כשהם רק עברו לפה המנהלות כוח אדם שלנו ושלהם שיתפו פעולה בקניות השבועיות של קפה, תה, עוגיות וכאלה. ואז משהו השתבש. לא ברור לי מה. מאז, התחילה בניהן מלחמה סמויה של מי מביאה דברים יותר שווים לעובדים שלה.

ההיי טק קורס? שטויות. אצלנו יש 3 סוגי קפה, 6-7 סוגי תה, קולה, דיאט קולה, ספרייט, עוגיות ממש שוות ויוגורטים עם גרנולה ופצפוצי שוקולד. אבל גם ההיא יכולה להביא יוגורטים עם תוספות, נכון? אז צריך להשתדרג.

במסגרת השידרוגים קיבלתי עכשיו רבע שעה של טיפול רפלקסולוגיה ויהיה לי אחד כזה פעם בשבועיים. אני לא יודעת מה הקטע של "הגוף בכפות הרגליים", אבל היא אמרה "אני מרגישה שהנחיר הימני שלך סתום", שזה מן הסתם נכון כי אני מצוננת. אפשר להבין שהנחיריים שלי סתומים גם בלי לגעת לי בכפות הרגליים. אבל ניסיתי להשאר אופן מיינדד. עכשיו הנחיריים שלי לא סתומים ואני לא מנוזלת. קסם.

מה שכן, היא אמרה את מה שכל המטפלים ההוליסטים האלה אוהבים להגיד: "את כולך רגש. התגובות הרגשיות שלך עמוקות. מרגישים את זה מיד". אה-הא. כן. אני. בסדר.

אבל עזבו שטויות, מעניין מה המגעילים מהחברה השניה יקבלו עכשיו, ואיך זה ישדרג את הטיול ג'יפים שיש לנו שבוע הבא.

***

עדכון, 19:10:

אני מוחה על זה שקוראים לי מקטרת. אני מזמינה את העורכים, שכנראה החליפו להם את הטסטר'ס צ'ויס בנמס עלית, לספר לי איפה הם מצאו קיטורים בפוסט הזה. ובכלל, מציעה להם למצוא פוסטים מתלהמים יותר לכותרות, ככה הם יצטרכו לעבוד פחות קשה בעריכה.