| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2009
סבתא רבתא זלמה
הדוד מוישה נפטר השבוע. ממה? מזקנה. זה די משמח, העניין של הזקנה. הדוד מוישה הוא האחרון משבעת האחים של סבתא רבתא שלי.
ניחום אבלים שכזה הוא תמיד סוג-של-משעשע. מוציאים תמונות ישנות ומספרים סיפורים. כל פעם שמישהו מת או כשנחה הרוח על ראשי המשפחה אני לומדת עוד קצת פרטים.
הסבתא רבתא שלי הזאת הייתה חתיכת בחורה רצינית. תחשבו- רומניה 1900. הבחורה משום מה עזבה את הבית של ההורים, נסעה לפריז והתחתנה. אני לא יודעת אם היא הכירה את בעלה מלפני או לא, אבל העובדה היא שהיא חיה איתו בפריז. זה מהלך תמוה בפני עצמו, כן? אבל זה לא הכל. היא הייתה נשואה לאיש המסתורי הזה כמה שנים (שתבינו, עד היום חלק מהמשפחה בכלל לא ידע שהיא חיה בפריז. אני יודעת את זה כבר כמה חודשים) ואז איכשהו היא התגרשה ממנו ועברה לגור בשדות בארגנטינה, באיזה פרוייקט של הברון הירש. תחשבו רגע כמה הזוי זה לעזוב את פריז בשביל איזה פרוייקט לא ברור בסוף העולם. ואף אחד לא יודע בדיוק למה היא בכלל עזבה אותו (או הוא העזיב אותה), יש שמועות שהוא היה הומו או סוטה. בכל מקרה, זה צריך להיות חתיכת סיפור רציני כדי לעזוב את פריז לטובת סוף העולם.
ואז היא הכירה את אני-איפלו-לא-יודעת-איך-קוראים-לו, שהוא סבא רבא שלי. והם התחתנו והולידו ילדים. אגב, מסתבר שהם הולידו ילד אחד יותר ממה שידעתי, אבל הוא מת ואף אחד לא דיבר עליו אף פעם (עד שמישהו פתח את הפה, בטח גם באיזה ניחום אבלים).
בקיצור, זלמה הייתה כותבת שירים. ואחד האחיינים של זלמה מצא שיר אחד שהיא כתבה על הדוד מוישה ושלח אותו לתרגום לעברית. איזה יופי זה. ואני חשבתי שכתיבה היא לחלוטין לא משהו שקשור למשפחה שלי. ואני לא יודעת איפה הם מצאו את כל השירים האלה, אבא סבא שלי צילם את הכל וכרך את הכל, אז יש אצל הבן של מוישה עכשיו ספר שירים ברומנית. מה ספר? איזה 200 שירים יש שם.
בא נסכם:
1. האחרון בין האחים של סבתא רבתא שלי נפטר השבוע. לא הכרתי אותו כל כך, אבל אני יודעת שבעוד 3 מהאחים שלו והמשפחות שלהם גמרו בתאי הגזים איפשהו, הוא נפטר בשיבה טובה עם 5 נינים שזכה להכיר יופי.
2. סבתא רבתא שלי הייתה חתיכת דמות שכדאי לדעת עליה קצת יותר.
ועוד סיפור אחד, אני חייבת. זה אחד הטובים.
לאה, שהיא האחיינית של זלמה ומשה, סיפרה שלא-ברור-לי-מי (דוד שלה?) היה חולה בטוברקולוסיס בכליות (אל תנסו להתווכח איתה, זה מה שהיה לו). והיה לו חבר שהיה רופא צעיר. ויום אחד, כשההוא היה על סף קריסה, החבר הרופא הזה בא ומספר לו שבצרפת מצאו איזה תרופה חדשה לעניין הזה, אבל צריך לקנות אותה בצרפת ואז להשיג אישורי יבוא לרומניה. אז האקס של זלמה קנה בשבילם את התרופה, ואז היה צריך להשיג את האישורי ייבוא האלה. לכאורה, הלך עליהם. אממה? ללאה הייתה חברה בעבודה שהייתה "קצת זנזונת", כהגדרתה (ואיזה מצחיק זה לשמוע אישה בת 80 אומרת "קצת זנזונת"), והקצת זנזונת אמרה לה שיממנו לה 3 לילות במלון בבוקרשט והיא תשיג לה את האישור ממי שצריך. והשיגה, הזונה :)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
