| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2009
חלף עם הרוח
קלאסיקה קולנועית. כן כן. ראיתי רק חלקים פה ושם, לא הכרתי ממש את הסיפור. עד היום. היום ישבתי וראיתי 4 שעות של קלאסיקה קולנועית.
בשעתיים הראשונות אמרתי לעצמי- וואלה, מגניב, בחורה חזקה. איזה קטע לראות משהו כזה בשנות ה-30. מפתיע. לא ציפיתי. ומה קורה בשעתיים שאחרי זה? מיי גודנס!
היא שוב מתחתנת עם גבר שהיא לא אוהבת, רק כי הוא עשיר והיא לא רוצה שוב לרעוב ללחם (כה נשבעתי!), היא חיה חיי מותרות ומתעלמת מבעלה. באיזשהו שלב לגבר השרמנטי נמאס מההתנהגות שלה, וברגע של שכרות אונס אותה. בבוקר למחרת, הוא מתנצל, היא נלהבת לראות אותו והוא לוקח את הילדה המשותפת ועוזב אותה. אחרי כמה חודשים הוא חוזר, כי הילדה מבקשת את אמא, ואז היא אומרת לו שהיא בהריון. כאילו שזה לא מספיק שהיא נכנסה להריון כשהוא אנס אותה, הוא נותן לה ליפול במדרגות, מה שגורם לה להפיל. אחרי שהיא מפילה, כאילו שזה עדיין לא הספיק, הוא מתכנן שוב לעזוב אותה.
הגבר השרמנטי אורז את חפציו, והיא אומרת לו שבעצם ולמרות הכל- היא אוהבת אותו. והוא שואל אותה האם הכל היה טעות מצערת. והיא בוכיה, רודפת אחריו במדרגות לדלת, שואלת מה היא תעשה עם עצמה עכשיו שהוא עוזב אותה. אתם מבינים? לא משנה שהיא בנתה את עמצה מאפס אחרי המלחמה, עבדה על כולם כדי להתקיים ונהייתה אשת עסקים מצליחה. לא. מה היא תעשה עכשיו, שהוא- הגבר שאנס אותה וגרם לה להפיל, וטוען שאהב אותה- עוזב. והוא עוד אומר לה, "האמת יקירתי, ממש לא איכפת לי". וזה המשפט האלמותי של הסרט!
מה אני אגיד לכם... אני חושבת שהיום הבנתי את השורש של המהפכה הפמיניסטית.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
