| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
נו מה, ממתי אני אומרת לכם לא?
זה הגיע מכל הכיוונים: אבי בהתחלה, אנדוריפין אחריו וקני היום. ואני הרי כל-כך הולכת עם העדר.
מה הספר האהוב עלייך?
Como agua para chocolate. הוא לא מתוחכם מדי, הוא לא מלא בתובנות על החיים- אבל הוא גורם לי לבכות כל פעם מחדש. את הסרט, אגב, אני מסרבת לראות.
איזה ספר מונח כרגע ליד המיטה שלך?
איש עומד מאחורי אישה יושבת. והוא מונח על המיטה שלי, היא מספיק גדולה בשביל שנינו.
איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?
שבועת רחל. בחיי. פעמיים.
איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?
1984. ניסיתי 3 או 4 פעמים. זה היה בלתי נסבל.
איזה ספר ילדים הכי נצרב בך?
אני חושבת שזה לגמרי "מעשה בחמישה בלונים". ואני חושבת שזה בגלל שזה בין הספרים הראשונים שהצלחתי לקרוא בעברית, אי שם בגיל 12.
גם הספר בסעיף הבא:
איזה ציטוט הכי נחקק בך?
זה ציטוט מספר ילדים דווקא. בספרדית. זה היה ספר על פדריקו, ילד גחמן כזה, שלא עשה אף פעם מה שההורים אומרים לו (באופן מפתיע). אז הוא ואמא הולכים ברחוב ופדריקו רוצה סוכריות. ואמא אומרת לו שיבוא הביתה ויאכל ארוחת צהריים, ואז הוא יכול לאכול סוכריות לקינוח. כבר כאן אני הייתי הולכת על זה, כי אמא הציעה שניצל עגל ופירה, אבל זה עניין אחר.
בכל מקרה, פדריקו לא ממש אוהב את תשובה של אמא, ואז זה הולך ככה:
Por eso llora, y grita, y patalea. Quiero caramelos, quiero caramelos, quiero caramelos! dice
"לכן הוא בוכה, וצועק, ובועט: אני רוצה סוכריות, אני רוצה סוכריות, אני רוצה סוכריות! הוא אומר".
היום קורה שאם אני סתם מתעקשת על משהו אני אומרת לעצמי "Quiero caramelos!", נזכרת באיור של פדריקו נשכב ובועט בכוח על המדרכה ליד הקיוסק ועובר לי.
גם קרה כמה פעמים שהתחלתי ב-"quiero caramelos" אחרי סקס, לא ברור למה :)
עם איזו דמות בדיונית היית מתחלפת ל-24 שעות?
היא לא בדיונית, היא אמיתית לגמרי. טליה מ"מכתבים לטליה". הייתי רוצה לדעת איך החיים שלה נראים היום.
מי האדם שהכי השפיע על הרגלי הקריאה שלך?
יוסי.
מה המקום הכי מוזר שקראת בו?
זה היה די קבוע. על הרצפה של השירותים בבית של ההורים בשישי בערב אחרי שהשעון שבת כבה. רק שם היה אור.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
