| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2009
יום חופש
אתמול היה לי מבחן (במבני נתונים. לא ידעתי הרבה. אם אני עוברת את המבחן
הזה בגלל זכרון מעולה+כושר המצאה יוצא מן הכלל, זה פשוט יהיה שערורייה).
לקחתי יום חופש כדי לעבור על החומר על הבוקר והמבחן היה ב-2 אח"צ. למדתי
אצל הבחור, ובאופן לא מפתיע שכחתי את הפלאפון שלי בבית (זה קורה לי הרבה
לאחרונה). כשחזרתי הביתה ראיתי 9 שיחות שלא נענו מהבוס שלי, שיחה מאבא שלי
ושיחה מאמא שלי, ושתי הודעות מהם- כדי להגיד לי שהבוס שלי מחפש אותי.
הבוס שלי, משלא הצליח להשיג אותי, ביקש לחפש את המספרי טלפון של *ההורים
שלי* כדי להשיג אותי דרכם. ההורים שלי התקשרו בלחץ שלחבר שלי כדי לשאול אם
הוא יודע איפה אני, והוא הסביר להם ששוב שכחתי את הפלאפון בבית.
כשחזרתי הביתה ב-7 צלצלתי מיד לבוס. הוא לא ענה. בערב, בסביבות 9, הלכתי
עם המשפחה של הבחור לאכול ארוחת ערב במסעדה. כשאני אוכלת ארוחת ערב
במסעדה, אני לא צריכה את הפלאפון עליי, אז הוא היה באוטו. כשראיתי את
הפלאפון שוב, היו בו עוד 10 שיחות שלא נענו מהבוס, האחרונה ב-10:35 בערב.
וגם כשניסה להשיג אותי בערב לא בחל באמצעים וצלצל להורים שלי.
היום בבוקר הבוס מדבר איתי ואומר לי שגם כשאני בחופש אני צריכה לדאוג
להיות זמינה לאם הוא צריך אותי. אני שואלת את עצמי ואתכם- האמנם?
האם כשאני ביום חופש אני צריכה להיות זמינה לפניות מהעבודה? בנוסף, אף אחד
מהדברים שהיו לו לשאול אותי לא היו דחופים והם בהחלט היו יכולים לחכות
להיום. וגם אם הדברים הם דחופים מאוד מאוד, זה מצדיק ללכת למצוא את המספר
טלפון של ההורים שלי ולהתקשר אליהם גם בשעות הערב?
ובכלל, מה זה צריך לעניין את הבוס שלי אם אני בטיסה טאנס-אטלנטית, בטיול
בצפון איטליה, בצימר בגליל, במלון בים המלח, בקניון עם חברה, ביום
סקס-ללא-הפסקה עם חבר שלי או לומדת למבחן בבית ביום חופש שלי. אם אני ביום
חופש סימן שאני לא עובדת, ואם אני לא עובדת אז שיסתדרו בלעדיי. יום אחד,
מה קרה?
מעבר לפן המחמיא שאם אני לא זמינה יום אחד הבוס מרגיש שעולמו חרב עליו, יש
בעניין הזה טעם רע. אני אמנם עובדת בחברה שהוא מנהל, אבל הזמן שלי, הימים
שלי והמשפחה שלי הם *שלי*, ולא של אף אחד אחר.
מה אתם חושבים?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
