| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2009
כשגרים ביחד
עוד לא ממש עברנו לגור ביחד אבל יש ניצנים של 3-4 ימים רצוף.
אז יש 'וואה מגניב' כזה ואוכל טעים (היום אמור לחכות לי סלמון בתנור עם תוספת הפתעה) וחיבוקים כשחוזרים הביתה ויופי. ומה עוד יש?
- הוא משאיר גרביים על הרצפה בחדר
- נופל לו כל הזמן כסף קטן והוא מפוזר בכל הבית
- כשהוא קורא בשירותים הוא שם את הסל כביסה מול האסלה, להשעין את הספר/עיתון. ואז כשאתה בא להכנס אחריו הדלת נתקעת בסל וזה סופר מעצבן
- הוא גם משתין עם דלת פתוחה, לא ברור למה
- הוא מטאטא גרוע
- הוא משאיר אורות דלוקים
אבל מסתבר שגם אני מעצבנת:
- אני משאירה את המגבת על המיטה אחרי מקלחת
- אני לא סוחטת סמטרורים אחרי שאני מנקה את השיש
- בכלל, אני מרטיבה את כל המטבח כשאני שוטפת כלים
- אני כל הזמן מדברת על איך לסדר את החדר ולהזיז את כל הרהיטים כדי שכל הדברים שלי יכנסו אליו
- אני לחלוטין גנבת שמיכה. טוב, אני גם קופאת שם למוות. שזה עוד סעיף כנראה.
מה שמזכיר לי, עם השמיכה, כשלמדתי עם איזה אחד שקראו לו דן למבחנים של שנה ב'. אז היינו יושבים עם הספר בכימיה אורגנית נגיד, ובאמצע הוא היה עוצר אותי ועושה: "קאיה, תתרחקי מהשולחן שניה ותראי איפה הספר". והספר היה 7/8 בצד שלי של השולחן. והוא היה אומר לי, "אני לא מאמין, את מאלה שגונבות שמיכה בלילה!". ואני הייתי אומרת לו שמה פתאום. תכל'ס, צדק.
בכל מקרה, היום על הבוקר אני אומרת לו שנהיה חייבים להזיז את המיטה כי לא לעניין שהיא תהיה צמודה לקיר ואני אקפץ מעליו כל פעם שאני צריכה לצאת מהמיטה. הוא אמר שהוא בכלל לא מבין בשביל מה אני צריכה לצאת מה מיטה. לא, סתם :). הוא אמר שבסדר. ואני אמרתי לו שככל שעובר הזמן אני הופכת להיות יותר דומה לאמא שלי, שכל הזמן חושבת איך להזיז את הרהיטים בבית. והוא אמר "תהיי דומה לאמא שלך, סבבה, אבל למה את נהיית דומה לאמא שלי?!" (אמא שלו חזקה בנקיונות וזה). אז אמרתי לו, "למה, אני אישה מעצבנת?", והוא אמר "לא... מאוד". כפרות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
