| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2009
רפאל
יש מיתון, אבל לא ציפיתם שנפסיק להביא לכם ביקורות על מיטב מסעדות המרכז בגלל זה, נכון? יש מיתון, אז הולכים לאכול עסקית צהריים.
העסקית ברפאל לא באמת זולה, אבל היא זולה יחסית למה שהיה עולה לך לאכול שם בערב. העסקית כוללת מנה ראשונה ועיקרית (ללא שתיה, ללא יין, ללא שתיה חמה או קינוח) ויש 3 סוגים של עסקיות: ב-65, ב-85 וב-115 שקל.
המקום נראה, כצפוי, הרבה פחות מרשים בצהריים. אבל הוא עדיין נראה אחלה. המפיות בד הגדולות עושות לך תחושה של חשוב גם כשאתה לובש טי-שרט וכפכפים והסכו"ם שלהם מגניב נורא. היא מהמסעדות הבודדות שקיבלתי בהן צלחת לחם וסכין חמאה. לא שהיה לזה הרבה שימוש- למרות שהלחם שאתה מקבל לשולחן באמת באמת טעים, האוכל טוב בהרבה.
המנות שלקחנו:
ראשונות- ירקות השוק ממולאים (ככה קוראים לזה, בחיי), שזה קרישה, חצילון ועוד שני דברים ממולאים אורז ובשר טלה, עם לבנה. זה היה ממש מעולה. ואני לקחתי סשימי טונה אדומה. רציתי ללכת על הגרבלקס (מנת הדגל של אמא שלי, רציתי לדעת איך זה שם) אבל המצרית עשתה פרצוף ואמרה שאם מנת דג היא ממליצה על הסשימי. זה באמת היה ממש טעים.
עיקריות- סטייק סינטה בשבילו, שיפוד נתח קצבים בשבילי. שתי המנות מוגשות עם ירקות קלויים וקרם תפוחי אדמה מעולה (אני יודעת שזה פירה, ואני יודעת שזה סתם להתפלצן להגיד "קרם תפוחי אדמה", אבל הפירה ברפאל הוא באמת קרם תפוחי אדמה).
עכשיו, השיפוד שלי יצא קר. לא פושר, קר. נכון שצהריים, נכון שהמסעדה מלאה, אבל באנה- אתם רפאל. אתם לא יכולים להוציא מנות קרות ברפאל. אז החזרתי את המנה, היא חזרה אחרי שהבחור כבר סיים לאכול והבשר כבר לא היה מדיום. למזלם, נתח קצבים הוא בשר כל כך טעים בפני עצמו שהוא בסדר גם עשוי קצת יותר מדי, אבל מדיום זה לא היה.
העניין הזה לא היה מטריד אותי נורא אילו בשולחן הצמוד לנו האיש שהיה שם לא היה מחזיר את מנת הדג שלו. הוא ביקש מהמלצרית אם היא או מישהו אחר יכולים לטעום את הדג ולהגיד לו אם משהו לא בסדר איתו. הוא היה בסדר עם זה שהמנה לא לטעמו, כי זה בכל זאת עניין של טעם, הוא פשוט לא היה סגור על זה שהדג לא מקולקל או לא מבושל מספיק. המלצרית החליפה לו את המנה (בלי לטעום, כמובן). האיש אכל בסוף קוסקוס עם קציצות, כי הוא ביקש את המנה שתצא הכי מהר.
על הקינוחים ויתרנו, היינו מספיק מדושנים ולא היה שם משהו נורא מושך את העין דווקא.
מה אני אומרת על רפאל? אני אומרת שאם אחרי 3 כוסות יין עדיין לא יצאתי
מתפעלת, זאת בעיה. בתור אחת המסעדות היוקרתיות בארץ, צמידות אירועים כזאת
קצת מציקה- גם כשאתה בא לעסקית צהריים.
מה הבחור אמר על רפאל? "אני בדרך כלל ממש לא בעד הפלצנות הזאת במסעדות, אבל פה זה איכשהו מסתדר".
ציון: 
אני זוכרת לרפאל חסד נעוריי (הייתי שם לפני שנה וחצי בארוחת ערב שאינטל הזמינו אותי אליה והיה מעולה) ולכן הציון ממוצע. כנראה שכגודל הציפיה גודל האכזבה. (כאילו, ברצינות, בשר קר? ברפאל?!).
כדאי ללכת: כנראה שבערב, כנתחיל/נחזור להרוויח משכורות גבוהות. או שלא. אני עדיין מחפשת את המסעדה היוקרתית שלי.
רפאל
הירקון 87, תל אביב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
