| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2009
זה מתבהר
אתמול דיברתי עם אמא שלי. דיברנו איזה שעתיים, סיפרתי לה מה היה. היא הייתה מופתעת, אבל לא מאוד. היא אמרה שכבר כמה חודשים שהיא רואה אותי לא במיטבי, אבל היא לא הצליחה להבין למה.
אחרי הרבה דיבורים היא אמרה לי, "בסדר, בשורה התחתונה היה לך משעמם ולא הצלחת לראות מה יהיה בחיים שלך חוץ מבית יפה שני ילדים וכלב". אמרתי לה שהיא צודקת. אני חושבת שזה די מסכם את זה.
כמה שעות אחרי זה קיבלתי טלפון מאבא שלי. שאמא סיפרה לו, ושהוא מבין ושהוא תומך בהחלטה שלי ושהם שם בשבילי בשביל כל מה שאצטרך. ושאם אני רוצה לחזור הביתה, אז שהם ישמחו מאוד ונעשה את כל המאמצים כדי שיהיה לי שם נוח (החדר שלי הפך לפני שנתיים לחדר עבודה/מחסן ספרים).
העניין הוא שמאוד חששתי לספר להורים על הפרידה. התגובה וההבנה שלהם פשוט חיממה לי את הלב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
