| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2009
אתם לא מאמינים!
אתמול אמרתי לעצמי, "קאיה, למה אין לך מכתב המלצה מהמנחה שלך?" ועניתי לעצמי מיד, "מה ז"א 'למה'? כי הוא חרא!". המשכתי להתדיין עם עצמי והגעתי למסקנה שאת ה"לא" כבר יש לי- הרי אין לי מכתב במלצה ביד, אז אין לי מה להפסיד.
שלחתי שלושה אימיילים אתמול בערב: למנחה הראשי שלי ולשני המנחים המשניים שהיו לי. עד היום בבוקר קיבלתי 3 תשובות:
1. המנחה המשני האחד אמר שההיכרות בנינו באמת לא הייתה מעמיקה מאוד, אבל אני מוזמנת לשים אותו כממליץ טלפוני
2. המנחה המשנית השניה לא ממש הבינה מה אני רוצה ממנה, אבל היא תשמח לדבר בטלפון עם מי שאני ארצה
3. *המנחה שלי* אמר שהוא שמח לשמוע שאני מתקדמת יפה "בחוץ", אבל שהוא לא ממש יודע איזה מן מכתב המלצה אני רוצה, אז שאני אשלח לו טיוטה של מה שאני הייתי רוצה שהוא יכתוב, והוא יעבוד על זה וישלח לי חזרה.
בשלושה אימיילים הבאתי את עצמי ממצב של "אין לי שום המלצה מהתואר השני" לשני ממליצים טלפונים פוטנציאלים ומכתב המלצה מהמנחה שלי.
אני מתחילה לחבב את הגישה הזאת של "את ה'לא' כבר יש לך, אין לך מה להפסיד".
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
