| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2010
להתלונן במשטרה
לפני איזה שנתיים, במהלך התנדבות, אחד הנערים "הקשים" שעבדתי איתם הוציא לי סכין קפיצית (סגורה) ואמר לי שהוא יהרוג אותי.
התלבטתי כמה שבועות אם ללכת להתלונן או לא. כי מה אני צריכה את זה, ומה זה ייתן, ומה כבר יעשו לו והאם הוא יידע ויפגע בי על אמת. בסוף הלכתי.
לא באמת חשבתי שהוא יעשה לי משהו, לא באמת חשבתי שאני בסכנה. התחושה שלי הייתה שזו סוג של חובה אזרחית להתלונן עליו, כי הילד הזה היה עבריין, ויום אחד יתפסו אותו על משהו חמור יותר מאיום בסכין סגורה בתוך מרכז נוער ואני לא רוצה שאז הוא יצא נקי כי יש לו עבר נקי. העבר שלו לא נקי, המדינה לא יודעת את זה- אני כן. מחובתי לספר להם.
הבחורה שכתבה את התלונה הייתה נחמדה מאוד, אבל שאלה שאלות סופר לא נעימות. היא אומרת לי, "אתם במרכז נוער, אף אחד לא ראה שהוא הוציא עלייך סכין? אף אחד לא שמע מה הוא אמר?". ומה תגידי לה? וואלה, לא. צר לי, פשוט לא. זה היה מתחת לשולחן, הוא הצמיד לי אותה לבטן ודיבר בלחש. מה אני אעשה? פשוט לא ראו. ואיך לא קפצתי משם מיד וצעקתי? וואלה, כי זה שיתק אותי. חרא של חוויה, התלונה.
במה זה הסתיים? צו הרחקה ממתחם המרכז, במיידי. טלפון 4 חודשים אחרי זה כדי לאמת פרטים ולשאול שאלות נוספות.
חרא של חוויה. ובטח חרא של חוויה בשביל ילדים. אבל קראתי את זה ולא יכולתי שלא לתהות מה קורה עם הבחור הזה היום, האם הוא נעצר כבר על משהו אחר והאם התלונה שלי דאז עזרה כדי שלא ישתחרר בקלות יתרה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
