| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2010
איזה סיפור
יש איזה סיפור חסידי שתמיד קורע אותי. אני מתכוונת, הוא עושה לי משהו. ובכלל שכחתי ממנו ולפני איזה חצי שנה כשקראתי את אדון בלומנטל והפיראט היהודי הוא חזר אליי. באחד מהפרקים מובא הסיפור החסידי הזה. צילמתי את הדף מהספר, והוא עד עכשיו על הלוח שעם שלי במשרד. אני לא מרשה לעצמי לשכוח.
***
שאלו ר' שמלקי מניקלשבורג ואחיו ר' פנחס את המגיד הגדול ממייזריטש: "איך זה אפשר לקיים את דברי המשנה- חייב האדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה?".
השיב המגיד שילכו אל בית המדרש וימצאו שם את ר' זושא והוא יגיד להם הפירוש. ור' זושא היה כל ימיו עני ומדוכא ומצבו היה רע ודחוק ולא עבר עליו יום אחד בלי מצוקה וסבל.
הלכו אליו וספרו לו שהמגיד שלחם אליו שיבאר להם המאמר. התפלא ר' זושא מאוד ואמר: "תמיהה גדולה בעיניי על רבינו, שציווה לשאול דווקא אותי על דבר זה. הלא שאלה כזו יש לשאול לאדם שכבר עבר עליו איזה דבר רע חס ושלום, אבל אני אין לי שום שייכות בכך, כי מעולם לא קרה לי שום דבר רע אפילו רגע אחד, ויש לי ברוך ה' כל טוב מיום היוולדי עד היום, ומנין אוכל אני לדעת מעניין קבלת הרע בשמחה?".
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
