| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2010
Sana sana
אין לי פנאי לבחורים. באמת. אני עסוקה, אני עם הראש בדברים אחרים, יש לי דירה לעבור, לחזור לגור עם ההורים (מישהו אמר טרן אוף?), התפקיד החדש, החיפוש עבודה... באמת, פשוט אין לי כוח להתחיל להתעניין עכשיו בחיים של איזה בחור.
***
זה עבד לי יופי איזה שבועיים-שלושה, הסיפור הזה. עד ששמתי לב שבימים האחרונים אני שרה לעצמי איזה שיר.
זה קשה להודות, באמת. אבל נשבר לי הלב. זה קרה לפני איזה חודש וחצי, ואז דווקא קצת הסתדרתי, ואז לפני שבועיים הוא התרסק לי שוב לחתיכות.
אז אין לי פנאי לבחורים, זה נכון. אבל זה לא בגלל שאני עסוקה. זה בגלל שנשבר לי הלב.
***
אז לעלות על הבעיה זה חלק מהפתרון. סבבה. הנה- אין לזה שום סיבה הגיונית, שום דבר לא התפתח בנינו מעולם, והוא אמנם תרם את חלקו כדי שהלב שלי ישבר אבל זה בעיקר אשמתי. הוא לא היה מעוניין מלכתחילה, ואני האמנתי שאולי כן. אני האמנתי, למעשה, שאין מצב שהוא לא. אבל וואלה, לא מעוניין.
***
סלחו לי על מפגן הקיטש, אבל זה באמת השיר שאני שרה לעצמי (תבינו כמה המצב רע). זכרו לי נא חסד, הייתי ילדה כשזה יצא. וגרתי בארגנטינה והייתי רואה את זה כל יום אחר צהריים. ומצאתי את זה עם תרגום לעברית. ואם אתם ממש חייבים לקצר (ואתם חייבים, זה בלתי נסבל) החלק העיקרי שאני שרה לעצמי הוא בין 1:16 ל-1:39 (טוב, ואז קצת מ-2:05 ל-2:29).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
