 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2010
איזה בוקר
נקבע לי היום ראיון עבודה באיזו חברה בדרום תל אביב, ליד התחנה המרכזית כזה. הראיון היה ב-11 וחצי בבוקר, אז אמרתי- אני אקום בכיף, אצא מוקדם, אמצא את המקום ואלך לשתות קפה.
שמחה וטובת לב קמתי בבוקר, התלבשתי ויצאתי לדרך. הגעתי לתל אביב והתבלבלתי בדרך. התבלבלתי כל כך הרבה שנכנסתי לנתיב לתחבורה ציבורית. היה לי כל כך הרבה מזל שזוג שוטרים באוטו גולף ביקשו ממני רשיונות.
- גברת קאי, מה את עושה בנתיב לתחבורה ציבורית?
- אין לי מושג, בחיי. אני רק רוצה לברוח מפה.
- לא ראית את השילוט?
- לא.
- אבל כשאת הולכת לאיבוד, את צריכה להסתכל על השילוט שבעתיים
- אתה צודק, אדוני השוטר. אבל באמת לא ראיתי ולא היו לי פה שום כוונות רעות.
- ש לך עבירות תנועה קודמות?
- קיבלתי דוח מהירות לפני איזה שנה
- אני מבין. טוב, רציתי לתת לך אזהרה, אבל בגלל שאת לא נענית לאזהרות, אני נאלץ לרשום לך דוח (מוציא את הניירות)
- לאיזה אזהרות אני לא נענית?
- כשקיבלת את הדו"ח הקודם זה היה עבירת תנועה ראשונה שלך, יכולת לפנות כדי להמיר את הדו"ח האזהרה תוך 30 יום ולא עשית את זה.
- מאיפה אני אמורה לדעת שאני יכולה להמיר דו"ח באזהרה?
- השוטר היה חייב להגיד לך את זה.
- אבל הוא לא אמר לי, הוא פשוט רשם לי דו"ח, שמתי שם 750 שקל.
- חבל. יש לך כבר עבירת תנועה קודמת, אני לא יכול להוציא אותך באזהרה
- רגע, אז בגלל שהשוטר ההוא לא אמר לי את מה שאתה אומר שהיה עליו חובה להגיד לי, ואני הלכתי ושילמתי את הדו"ח בלי לנסות להתחמק ממנו, עכשיו אתה לא יכול להוציא אותי באזהרה כשברור לשנינו שמדובר בטעות מצערת ולא היו לי שום כוונות להכנס לנתיב לתחבורה ציבורית?
- בסדר, סעי, תשימי 500 שקל לצדקה, זה הדו"ח שלא קיבלת.
- תודה רבה. רק תסביר לי בבקשה איך אני יוצאת מפה?
והוא הסביר. ועפתי משם. לא שזה עזר לי להבין איפה החברה המזדרגגת הזאת. אז מצאתי איזה חניון, שמתי את האוטו, ויצאתי לחפש את החברה המזדרגגת ברגל.
בדרך, ראיתי יותר פיליפיניות ממה שראיתי בכל החיים שלי. אני לא צוחקת. אף פעם לא הייתי בפיליפינים, כן? אבל בהליכה של 150 מטר היה נראה לי שנזרקתי לאסיה.
טוב. מצאתי את הרחוב של החברה המזדרגגת, אני מסתכלת על המספרים של הבניינים כדי להבין לאיזה מהם אני אמורה להכנס, ומסתכלים עליי בחזרה 6 כושים שיושבים מתחת לבניין שאני אמורה להכנס אליו. היה לי עוד 20 דקות, אז אמרתי שאני אלך לשתות משהו, ארגע רגע, ואז אכנס למקום.
ממול היה איזה בר בריאות כזה. ביקשתי מיץ תפוזים. וזה היה המיץ תפוזים הכי טוב ששתיתי מזה הרבה זמן. אז סיימתי את המיץ שלי, הלכתי לבעלים של המקום ואמרתי לו- "תקשיב, היה לי בוקר מחורבן. אבל המיץ תפוזים שלך זה המיץ תפוזים הכי טוב ששתיתי מזה הרבה זמן. עשית לי את היום". והוא אמר לי, "וואו, תודה, את עשית לי את היום בזה שאמרת לי את זה". ואז יצאתי משם שמחה עוד פעם לקראת הראיון עבודה.
הגעתי שוב לבניין וראיתי שהחברה שאני הולכת אליה יושבת מעל לחברת עובדים זרים, או משהו, ולא היו שם 6 אפריקאים, היו שם איזה 40. טוב, שמתי את הקוד שאמרו לי הכניסה לבניין ונכנסתי. הגעתי לראיון.
הבחור שריאן אותי היה נחמד נורא, דיברנו איזה 10 דקות והיה נראה שהציפיות שלנו תואמות. ואז הוא אומר לי, "תראי, אני אשים את כל הקלפים על השולחן. ריאנתי ביום חמישי בחורה שככל הנראה תתחיל לעבוד פה. אבל לא ביטלתי את הראיון איתך כי קרות החיים שלך היו נראים לי מעניינים מאוד ורציתי לפגוש אותך. ואת אכן בחורה מעניינת מאוד. אז בואי נגיד ככה- אם אני לא מתקשר אלייך עד יום שלישי, כנראה שלקחתי אותה לעבודה. ואם אני חוזר אלייך, נמשיך לדבר על שכר וכאלה. תודה רבה, להתראות".
לא יודעת מה איתכם, אבל לי זה נשמע כמו, "תראי, התחלתי בדיוק לצאת עם איזו מישהי חדשה, אבל זה עוד לא ממש סגור. אם לא יילך איתה, אני אשמח להזדיין איתך שבוע הבא".
אבל היי, שתיתי אחלה מיץ תפוזים!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
