 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2010
אם אנחנו כבר רגשנים...
אני כבר לא באמת חולה, אבל אני קצת גוררת את האני-שוכבת-במיטה-ורואה-סדרות-כל-היום הזה. ככה יצא שבין אתמול והיום ראיתי את כל העונה הראשונה של איך פגשתי את אמא. שקודם כל, איך זה שלא ראיתי את זה עד עכשיו?! זאת אומרת, יצא לי לראות כמה פרקים פה ושם, אבל אני לגמרי חייבת לראות עכשיו את הכל. זאת סדרה נפלאה.
עכשיו, יש את הפרק הזה אחרי שטד מביא לרובין רביעיית מיתרים, והיא לא יודעת מה עושים עם זה, והיא אצל הוטרינרית כי הכלב שלה אכל את כל השוקולדים, והיא מספרת לה מה היה, ואז היא אומרת לה- "אף אחד לא עושה דברים כאלה". ואז התחלתי לבכות. כאילו, באמת, לבכות.
זה לא שפעם קיבלתי בבית רבעיית מיתרים ומלא ורדים אדומים (בעיקר כי האקס חשב שורדים אדומים זה נדוש, אז הוא תמיד הביא זרים מגניבים אחרים. זה תמיד גורם לי להיות נבוכה נורא, לקבל פרחים. ואני מתרגשת מזה ממש) אבל היו לי כמה חוויות של "אף אחד לא עושה דברים כאלה".
וסתם, שאלתי את עצמי אם יש לכל אחד מכסה של דברים יוצאים מגדר הרגיל שקורים לו, ואולי זה הסתיים לי. ואז עניתי לעצמי שמה פתאום, אין דבר כזה. ואז נכנסתי לפה לכתוב על זה ואז ראיתי שהנושא החם זה אהבה ראשונה. וזה גרם לי לחשוב על האהבות שהיו, ואיזו מהן בכלל הייתה הראשונה. אם הדברים של ילדים נחשבים, שהרי אהבה היום נראית לי לגמרי אחרת מבכיתה ט'. והאם אהבה ראשונה נחשבת אם היא לא מתממשת. ואני תוהה אם אבישי היה האהבה הראשונה שלי, או ברק.
אבישי זה הבחור הראשון בערך שהכרתי בארץ. כאילו, חוץ מאלה בבי"ס ובסניף. ודי היחיד שלא היה צחק על זה שלא ממש ידעתי עברית, או על המבטא שלי. דיברנו בפעם הראשונה באיזה צ'ט, ואז דיברנו איזה חצי שנה בטלפון, ערב-ערב, שעה לפחות. ולפני שבת ארגון, אז אחרי החזרות כולם היו הולכים לאכול חצי מנה פלאפל ואני הייתי קודם קופצת לטלפון הציבורי לדבר עם אבישי. ואז נפגשנו בפורים. והוא הביא לי ורד ורוד (ייבשתי ושמרתי אותו, ברור) ומשלוח מנות כזה קנוי של עלית. ואחרי שהוא היה אצלי כל אחר הצהריים וליוויתי אותו חזרה לתחנת אוטובוס, הוא בא לנשק אותי. ואני דחיתי אותו. לא שלא הייתי מאוהבת בו עד מעל הראש, כן? אבל זה פשוט לא הסתדר לי.
המשכנו להיות בקשר. קצת פחות. ואז נהייתי חברה ברק.
את ברק הכרתי דרך אבי, שהיה חבר של תמי, שישבה לידי בכיתה. אבי הזה התגלה להיות חרא קטן, אבל ברק היה חמוד גדול. אני חושבת שמה שאני הכי זוכרת זה שהוא תמיד לעס אורביט ילדים, הורוד. ותמיד היה לו טעם כזה, כיף. אה, כן, עם ברק כבר התנשקתי. היינו הולכים לגינה מול הבית שלי ומעבירים שם כמה שעות טובות בלילה. כמובן, זה לא שהיו לנו מכוניות אז, אז הוא היה חוזר אחרי זה לבית שלו בהוד השרון ברגל. הוא גם היה בא אליי בשישי בערב ברגל. הוא היה מאוד כיף. ואז נפרדנו, מתישהו. הוא טען שהוא בכלל לא מבין מה אני חברה שלו, הרי אני בכלל מאוהבת באבישי. הוא עדיין היה נוהג להתקשר אליי בימי הולדת, וכשהיו פיגועים בכפר סבא, עד קצת אחרי שהתגייס.
כן, אני מעריכה שאבישי היה האהבה הראשונה שלי, גם אם שום דבר לא קרה. עובדה, הוא אצלי בפייסבוק עכשיו, וכשיוצא לי לראות איזה סטטוס שלו זה גורם לי לחייך חיוך כזה של סבתא עם סיפורים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
