אני לא חושבת שיש לי אובססיה ממש. לא משהו ארוך, בכל מקרה. מה שיש לי בשפע זה קוצים בתחת.

וזה יכול לגרום לי להכנס כולי לאיזה תחום לאיזו תקופה, ללמוד עליו מלא, להוציא ימבה כסף ולהתעסק בזה ברוב השעות הפנויות שלי. אז אין לי אובססיה, יש לי הרבה אובססיות קצרות וחולפות.

נגיד, האיפור. אני אומרת לכם- יש לי בבית קולקציה שלא הייתה מביישת את מיטב מאפרות האופנה, אבל אני בכלל לא מתאפרת. אני פשוט אוהבת שיש לי. אבל לא קניתי איפור כבר איזה חצי שנה, כי כל מה שיוצא "חדש" גם ככה יש לי (צלליות אבקה מחזיקות שנים, זה בסדר. ושפתונים, אם הם לא מסריחים אפשר להמשיך להשתמש). אה, ויש לי מלא ספרים וזה. אבל די עבר לי מזה, אחרי 3 שנים של אובססית מה. וזה לא נראה כאילו זה עושה קאמבק.

אולי הדבר היחיד ששומר על רמת אובססיה קבועה לאורך זמן זה נעליים. אני לא מתעסקת בזה יותר מדי, ואני לא קונה הרבה נעליים ברמת הטירוף. אבל יש לי איזה 30 זוגות נעליים בבית, כולל כמה זוגות שלא ננעלו יותר מפעמיים. יש לי גם זוג אחד שכבר כשקניתי אותו היה לי ברור שזה יותר פריט אספנות מנעליים ללכת איתן באמת, ושמתי עליהן 500 שקל בכל זאת.

טוב, אולי יש לי אובססיה לנעליים. אני נוטה להאמין שזה מגיע יחד עם הגנטיקה. לא משהו מיוחד.

בנוסף, אני חושבת שההתנהגות שלי אובססיבית טיפה בכל מה שקשור לשיניים. אני מטפלת בשלי נורא ואני הכי אוהבת ללכת לשיננית (אולי אפילו יותר ממה שאני אוהבת לקנות נעליים. זה הרבה יותר קוסט-אפקטיב). גם לרופא שיניים אני אוהבת ללכת (הוא חתיך) אבל הוא בדר"כ סתם בודק אותי ולא עושה כלום. השיננית עובדת! אני מתה על זה. וכן, הדבר הראשון שאני מסתכלת עליו בגבר זה השיניים. והחיוך, באופן כללי. שיניים רעות זה אחד הטרן-אופים הגדולים בשבילי. מצד שני, קצת קשה לי עם קולגייטים כאלה. כאילו, ברור שזה יישור שיניים. זה פחות מרשים אותי. אני הכי אוהבת שיניים ישרות ולבנות עם טיפונת פגמים. זה טבעי. נגיד, שיניים שהן לא בדיוק-בדיוק באותו אורך, או שהשיניים התחתונות טיפה כזה לא ישרות או מרווחות. אבל אני לא מקבלת שיניים צהובות, שבורות (זה מהנשק? וואלה. טוב, כשיתקנו לך דבר איתי) או מרווחות מאוד. ואני בכללי מעדיפה שיניים גדולות על קטנות.

בסדר, אולי זה מעבר ל"טיפה אובססיבית". אבל זה בגלל שכשהייתי קטנה נורא לא אהבתי את השיניים שלי כי היה להן רווח כזה. וכל פעם שהייתי באה לרופא שיניים (החלפתי מלא רופאי שיניים עם הזמן) הייתי אומרת לו שבא נעשה לי גשר והוא היה אומר שאני משוגעת ולא צריך ושההורים שלי ישימו את הכסף שלהם במשהו יותר טוב (בגלל זה החלפתי מלא רופאים. לא עזר). השיניים איכשהו הסתדרו לבד. כנראה בגלל השיני בינה.

וכן, זה אולי אחד הפוסטים הארוכים שכתבתי בחודשים האחרונים. אז אולי כן יש לי אובססיה ממש, בכל זאת.