אתמול הייתי בחנות אופניים. קניתי לעצמי כל מיני דברים לאופניים. זה נורא מגניב, האופניים הזה. יש לזה כל כך הרבה אביזרים ודברים.

בכל מקרה, אני בחנות, מדברת עם מוכרת סופר חמודה וקונה ממנה אורות לאופניים. פתאום מגיחה מהמאחורה של החנות איזו אישה, שצועקת על המוכר שהיה איתה, "מה, נראה לך הגיוני שאין לך מפרט למשהו במחיר כזה? מה זה פה? ואיפה אתה אומר שמייצרים את זה? בפינלנד? נראה לך באמת שהפינים לא שולחים מפרטים למוצרים שלהם? לכל שטות שמייצרים בסין שולחים מפרט!"

אז המוכרת שלי, שהייתה כנראה מנוסה יותר מהמוכר, ניסתה להרגיע אותה ושאלה אותה שאלות כאלה, בקטע טוב, של "וואלה, את מבינה בשיווק? במה את עוסקת?". וההיא עפה עליה, "אני מבינה בשיווק, במכירות, בכלכלה, במשפטים. למדתי הרבה מאוד דברים, ואני אומרת לך, אין מצב שאין מפרט למוצר הזה!". ואז המוכרת אמרה לה שהיא צודקת, ושהם באמת ביקשו לקבל את המפרטים האלה ועוד לא קיבלו, אבל שהיא תשמח להסביר לה על כל הפונקציות של המוצר מיד אחרי שהיא תסיים איתי.

אבל האישה הסופר-מלומדת לא הצליחה לסתום את הפה ל-2 דקות, ואמרה משהו על "לרכב על אופניים". אז המוכרת מיד תקנה אותה ל"לרכוב על אופניים". אז האישה אמרה לה שבנוסף לכל מה שהיא למדה, היא גם מאוד טובה בעברית, ואפשר להגיד גם וגם. אז המוכרת אמרה לה שבמקרה, אמא שלה בלשנית, ואין מצב לגם וגם, ופשוט אומרים "לרכוב על אופניים".

אז האישה הסופר-מלומדת המשיכה לצעוק ולברבר ולא סתמה את הפה לשניה.