וזה קשה, כן? אבל תראו, אני די שבורת לב פה.

ואני יודעת שאתם תגידו, "מה, זה היה בחור ממש דפוק". אבל זה הדפוק שהתאהבתי בו. וזה דפוק כי:

1. אם הדברים שאני הרגשתי שם לא היו הדדיים, אני לא יודעת איך אמור להרגיש משהו הדדי כבר

2. אני חושבת שזאת הייתה פעם ראשונה שבאמת ובתמים התאהבתי בבחור שהיה לי מול העיניים, ולא בגרסה המשופרת שתכננתי לעשות ממנו

3. כשאמרתי לדפוק הזה שאני לא יודעת מה יהיה אבל אני מוכנה ללכת על זה ולבדוק- כי אם אתה לא הולך על זה אתה לא יכול לבדוק- הדפוק הזה אמר, "אני פשוט לא רוצה להיות שם כשתחליטי שלא".

איזה דפוק.

מה שכן, אל תרחמו עליי על זה שנשבר לי הלב. גם אל תרחמו עליי אם לדעתכם זה קרה יותר מדי פעמיים בשנתיים האחרונות. ואל תגידו לי לשמור על עצמי כדי לא להפגע. אני מעדיפה את האופציה הזאת על להיות דפוקה קהת רגש שלא מסוגלת לקחת סיכונים.