| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2005
תשובות לשאלון השבועי
האם אי פעם ניהלת שיחת נפש עם חפצים דוממים?
אי שם בכיתה ו', הייתי מאוהבת בבחור בשם Dario, והוא הביא לי ליומולדת דובי לבן לובש פיג'מה עם נקודות (כולל כובע פומפון) ששכב על כרית גדולה (מבד מנוקד תואם). הייתי אומרת לדובי בפיג'מה את כל הדברים שלא הייתי מוכנה להגיד לדריו, בין היתר שבטח אמא שלו הכריחה אותו להביא לי את הדובי הזה במתנה. דריו היה ילד עם עיניים יפהיפיות (כאלה שהצבע שלהם משתנה בהתאם למזג האוויר), ועם אזניים מדהימות. כעבור כמה שנים, כשנסעתי לבקר במולדת פגשתי אותו, והופתעתי לגלות שהוא גדל להיות נער די מכוער. חבל.
חוץ מהדובי בפיג'מה, אני לא חושבת שדיברתי עם עוד הרבה חפצים דוממים. באופן כללי, הרבה יותר נוח לי לדבר עם עצמי ללא מתווכים.
האם היה לך אי פעם בגד אהוב, שהיה פסיכודלי במיוחד?
פסיכודלי? אני? לא ולא.
אבל בכל תקופה יש בארון לפחות בגד אחד, שכל פעם שאני לובשת אותו מכרים יגידו "רק את מסוגלת ללבוש כזה דבר". נכון.
למשל, חצאית שקניתי לפני 3 או 4 שנים, בתקופת החצאיות האסימטריות- חצאית צבעונית עד מאוד, שהחלק הקדמי והאחורי שלה עשויים מבדים שונים. הו, איזו חצאית מהממת...
האם אי פעם יצאת מהבית ללא תחתונים או חזיה - כי פשוט לא שמת לב?
זכורה לי פעם אחת שיצאתי בלי חזיה בטעות. כנראה נורא התלבטתי בין צבעים של חולצות, וכתוצאה מכך החלפתי חזיות, ועד שהחלטתי לגבי החולצה פשוט שכחתי את החזיה.
מה הדבר הכי נועז, שאי פעם עשית?
נרשמתי ללימודי ביופיזיקה.
האם את סובלת מהפרעות נפשיות כלשהן? אלו?
מממ...
מממ...
לא.
האם הודבקו עלייך סטיגמות, בשלב כלשהו בחייך? אלו?
כמובן.
בכל היסודי הייתי "החכמה של הכיתה" (la mas inteligente del grado). בחטיבה הייתי "ארגנטינאית חמודה" (כשעליתי), בתיכון הפכתי שוב ל"החכמה של הכיתה" (סתם בעברית). באונ' הבנתי מלחשושים שאנשים חושבים שיש לי ציונים טובים, אם כי לא מובן לי למה הם חושבים דברים שכאלה. הסיבה היחידה היא, ככל הנראה, אותה סטיגמה שהודבקה לי בתיכון.
האם אי פעם היית בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי?
כן. בכיתה ד'. טראומה. לא מדברת על זה. (פסיכולוגי, פסיכולוגי).
מה דעתך? האם פרוזק באמת עוזר? האם תרופות יכולות לעזור לטפל בהפרעות נפשיות?
בקורס בניורופיזיולוגיה למדנו כל מיני דברים על חומרים שמשפיעים על המוח. למדנו גם שלווסת אותם נכון באופן חיצוני (תרופות, שוקים חשמליים וכד') מסובך להפליא- בייחוד כי אף אחד לא מבין איך המוח פועל. טיפול פסיכיאטרי הוא יותר בכיוון של "וואלה, זה עובד, אנחנו לא ממש מבינים איך".
מכאן לתשובה: תרופות יכולות לעזור לטפל בהפרעות נפשיות, השאלה היא מה עוד נדפק בדרך. למשל, טיפול מוצלח בדיכאון יכול להביא אותנו לסיטואציות כמו זו:
"יופי מטופל, אתה לא בדיכאון יותר. יוהו!"
"אבל המטפל (טיק), אתה לו רואה ש(טיק)אני כל הזמן (טיק) מקפיץ את (טיק) הראש ימינה ו(טיק)קורץ בעין שמאל(טיק)?"
"על מה אתה מדבר(טיק)? זה נורמלי (טיק) לחלוטין!"
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
