אתמול הייתי במסיבת רווקות של חברה.

המקום: מועדון הרכבת בת"א. קריוקי כשר.

מה זה קריוקי כשר אתם שואלים? קריוקי, שרוב מי שמגיע אליו הוא דתי-בלאי עד שבבניק. האוכל כשר ולשיר לחברה שלך "כיצד מרקדים" זה בסדר גמור. זה גם בסדר גמור לשיר את ההמנון הקצר של התיכון שלך כשאומרים לך להיות בשקט כי אתה מפריע לאנשים שרוצים לשיר.

בפורום של 12 בנות, 6 מהן חילוניות היום, חגגנו אתמול. למרות שלא היו לי כוונות רציניות להגיע לשם, הכל היה נראה אחרת אחרי כמה טקילות זולות ומוזיקה של שב"ק ס. אחד הדברים הטובים שקרו אתמול בערב הוא אישור נוסף לרשימת קאי לאלו שירים תמיד יופיעו בערבי קריוקי, ואלו הם:

1. זה הכל בשבילך

2. באה מאהבה

3. היא לא יודעת מה עובר עליי

4. שיר הפרחה.

כמובן, את "שיר הפרחה" אנחנו ביקשנו. שיר הפרחה הוא סוג של מסורת בית-ספרית, שבאה עם הרקדות ראש חודש אדר. בשנה האחרונה שלי בתיכון, בקריוקי המסורתי, עלו לבמה שלוש המחנכות של כיתות י"ב והמנהלת לשיר את שיר הפרחה על הבמה. תנסו לדמיין ארבע נשים באיזור גיל ה-40, כל אחת לובשת סוג אחר של כיסוי ראש, שרות ביחד את שיר הפרחה. אחרי שתדיימנו את המראה הזה תוכלו להבין למה זה היה כזה שוס היסטרי. ואם אתם לא מבינים למה זה היה כזה שוס היסטרי, כנראה לא הבנתם את שורש העניין.

בשלב הזה אני חייבת להודות: יש בשיר הפרחה משהו שלא ראיתי בכיתה י"ב (ואני בטוחה שלא שרתי את השיר הזה מאז). יש בו משהו משחרר. כן, כן. משחרר. כשהרבה בנות ביחד צועקות בקולי קולות שבא להן בימים ובלילות, well, אתם מבינים.

לפינה החדשה: מחקר קוסמו מגלה

"65% מהנשים מטופחות יותר כשהן מתחילות לצאת עם מישהו חדש". זה לא מפתיע אותי. כשמתחילים לצאת עם מישהו חדש זה בדיוק תום תקופת החיפושים ותחילת תהליך הרושם והפיתוי. מה שקורה זה שבחורים שבאמת גורמים לבחורה להרגיש טוב נותנים לה הרגשה שזה בסדר לאכול. אני מתכוונת, שזה בסדר לאכול משהו חוץ ממלפפון וקוטג'. בשלב הזה הדיאטה הולכת קיבינימט.

בהזדמנות חגיגית זו אני בוחרת להודות לכל מי שעשה ניסים ונפלאות מהניק שלי והפך אותי לפיזי(קאי)ת וביופיזי(קאי)ת.  זה מחמם את הלב.

את פרס השימוש הכי מגניב בניק שלי מקבל הקיוסקאי, עם "חביבת הקיוס(קאי)" שלו.