בדיוק כשהתנפח לי האגו עם זה שאני בחורה אמיתית, שמו לי אותו בפריזר. מי? ד"ר הלל.

הייתי הבוקר אצל ד"ר הלל, הגינקולוג. ד"ר הלל, גבר כבן 50 ונחמד ביותר, קיבל אותי באיחור קל. אחרי שאמרתי לו שאני באה לבדיקה תקופתית ושום דבר לא מציק לי, הוא אמר לי ללכת אל מאחורי הפרגול, להוריד בגדים תחתונים ולפתוח את החזיה. בדיוק אחרי זה הוא קיבל טלפון.

ככה יצא שחיכיתי כמה דקות (משהו בין 2 למיליון) ישובה על המיטה שם. אה, כן, אחד הדברים הכי כיפים אצל ד"ר הלל הוא שיש לו מיטה כזאת של רופאים ולא כיסא מפחיד שפותח את האמ-אמא. בכל הזמן הזה, שהיה בהחלט מביך, לא נותר לי אלא להסתכל על הרגליים שלי ולתהות למה אני מגיעה לגינקולוג עם שיערות ברגליים, ובכלל- מה פתאום אני מסתובבת ככה.

- את לוקחת גלולות עכשיו?

- לא.

- אבל לקחת, כן?

- לא, הבאת לי אז את המרשם, אבל לא קניתי אותן

- למה לא?

- כי אני שונאת לקחת גלולות

- אז איזה אמצעי מניעה יש לך?

- קונדומים

לא רציתי להגיד לו בשביל פעם בטריליון זמן, אין סיבה להשקיע בכדור כל יום. חוץ מזה, סרטן צוואר הרחם הוא ככל הנראה וירוס שנמצא בזרע- כך שבכל מקרה עדיף קונדום.

אז הרחם תקין, צוואר הרחם תקין והשחלות תקינות. הוא לא דואג לי בריאותית, ד"ר הלל, אבל הוא היה רוצה שאני אעשה בדיקת דם כדי לבדוק את רמת ההורמונים הגבריים. אם יסתבר שהרמה גבוהה, הוא ימליץ לי מאוד לקחת גלולות, אפילו שאני שונאת את זה.

יכול להיות שיש גבר קטן אי שם, וד"ר הלל רוצה לרצוח לי אותו עם הורמונים נשיים.