הגעתי למרפאה. שאלתי את המזכירה אם יש לה מושג על מה הוא רוצה לדבר איתי, כי היא נורא הלחיצה אותי בטלפון.

"אני יכולה להביא לך את הדף", היא אמרה, "אבל זה לא יגיד לך הרבה".

אז ראיתי את זה:

נרגעתי. כל הסיפור זה קצת עודף בהורמונים גבריים. זה יסביר את הבהלה שלי- הרי גברים הם אלה שחושבים שהם הולכים למות כשיש להם שפעת.

אז זה נורמלי, הוא אמר. עכשיו אני מקבלת גלולות, ואני צריכה לקבוע תור לאנדוקרינולוג (מומחה הורמונים) כדי לבדוק למה יש לי עודף טסטוסטרון.

אז הגלולות, או כפי שכתוב בעלון: תכשיר בעל פעילות הורמונלית המיועד לטיפול בסימני אנדרוגנציה (?) בנשים. מלבד פעילות עיקרית זו, משמשת התרופה כגלולה למניעת הריון.

אבל מניעת הריון היא רק אחת מתופעות הלוואי של התרופה. היא גם עלולה לגרום לבחילה, הקאה, כאב ראש, רגישות בשדיים, שינוי במשקל הגוף או בדחף המיני (למה נראה לי שהיא לא תגרום לי דווקא לרזות?) שינוי במצב הרוח/מצב רוח דכאוני, קשיי עיכול, אצירת נוזלים, תגובות של רגישות יתר.

בנוסף, בשימוש ממושך עלולים להופיע כתמים חומים על העור (!), ודווחו מקרים בודדים של חוסר סבילות לעדשות מגע עקב שינוי בנוזל הדמעתי.

וזה עוד בכלל לפני שהגענו ל"תופעות לוואי המחייבות התייחסות מיוחדת". חבל להעלות אתכם בפרטים, נסכם בקשת רחבה בין גרד בכל הגוף ועד גוש בחזה.

אני תוהה למה אי אפשר היה פשוט לכתוב "אם אתה מרגישה שאת גוססת, פני לרופא המטפל". בשביל מה לפרט את כל הדרכים בהן אפשר למות?