היום, לפני הקולוקיום המחלקתי, התנהלה איזו שיחה בחדר סגל לה הקשבתי מהצד. משהו על חומרת הענישה, ועל האם רקע קשה הוא סיבה לפשיעה ולהקלה בעונש.

- סטודנט א': מה שאתה אומר (מי שטען שרקע קשה הוא סיבה לפשיעה) זה שטויות. בגלל אנשים שחושבים כמוך המדינה הזאת נראית כמו שהיא נראית. אתה יודע מה? כשאבא שלי הגיע לארץ- 3 שנים הוא חי באוהלים. 3 שנים! מגיל 10 הוא עובד. היום היה אמור להיות בו בית עם משרתים, שהילדים שלו ילכו לבי"ס על שטיח אדום. ויש לו את זה? לא! בגלל זה הוא קם ורוצח? כמובן שלא! היום, יש לך ילדים בני 13 שמפוצצים שמשות, גונבים ורוצחים, ומה אומרים עליהם? "הם מרקע קשה, תסלחו להם", ילדים כאלה צריך להכניס לכלא לכל החיים ולחתוך להם את הידיים!

- סטודנט ב': אני מסכים איתך, כל עוד יעשו אותו דבר לכל ערבי שזורק אבן

- קריאות: כן! ברור! כן!

אני מנסה להתנחם בעובדה שזו הייתה שיחה של הסגל הזוטר.