בחינות. אז בסדר. התחלתי ללמוד אתמול, אפילו שאתמול לא היה בין הימים המתוכננים מראש.

המטרה: ממוצע 90 לפחות.

הדרך הסבירה ביותר להגיע אליה: לקבל 100 במתמטיקה, ולפחות 80 בתרמו. לא סוף העולם.

בינתיים זה נראה כאילו אפשר להוציא 100 במתמטיקה. אם יש לי תכונה אחת שעוזרת פה היא שאני אוהבת לעבוד באופן שיטתי, בצורה כמעט קנאית. והרי כדי לפתור מד"ר זה בערך כל מה שאתה צריך.

דברים שישפרו לי את מצב הרוח:

1. לדעת איך/למה/האם פונק' בסל שווה ל-1 באינסוף. בכיתה הוא לא דיבר הזה, גם המתרגלת לא אמרה על זה מילה, ובספר של הקורס זה מופיע בתור שאלה בלבד- בלי פתרון. יפה מצידם.

2. אם המבחנים ב-5 שנים האחרונות היו באמת מכסים את כל החומר. הם לא.

3. להבין מה הוא רוצה ממני עם פונק' גרין. זה ברור שהוא הולך לשאול על זה. הוא שאל על זה שנה שעברה, רוב הסטודטים הלכו למועד ב' כי זה לא היה עד אז בשום מבחן, לא בתרגול ולא בשיעורי בית, והשנה זה היה גם בתרגול, גם בשיעורי בית וגם הוא אמר בשיעור הראשון "וזאת פונק' גרין. היא הייתה במבחן שנה שעברה וכולם נפלו בזה. כדאי שתדעו אותה", ובשיעור האחרון הוא אמר "זאת פונק' גרין. ראינו אותה ותרגלתם אותה, והיא הופיעה במבחן שנה שעברה וכולם נפלו בזה. כדאי שתדעו אותה".

קִראו לי ילדה קטנה, חנון מאונן, חסרת חיים או כולם ביחד- לא איכפת לי. אני אשמיך לחייך לעצמי כשאני כותבת sinky.

הייתי נותנת לכם לינק לכתבה שבלאדי שלח לי על חנונופיליות, אבל ככל שיותר בנות ידעו שחנונים זה משהו-משהו ישארו לי פחות בחורים לבחור. לא משתלם. אם אתם חנונים שרוצים להפיץ את הבשורה, אני בטוחה שכבר תמצאו את הכתבה לבד.