עכשיו שאני לומדת למבחן בתרמו, נזכרתי בכל מיני דיונים שהיו בכיתה. דיונים כאלה שקשה לי להאמין שיערכו באוניברסיטה אחרת. למה? כי איפה עוד יש לכם מסורת יהודית ומצוינות אקדמית, אה?

1. אם יש לנו כלי עם בוכנה שבצד אחד שלו יש גז- אם נשחרר את הבוכנה והגז יתפשט, הוא יתפוס את כל הכלי. בעיקרון, יכול להיות שהגז יישב כולו בצד אחד של הכלי, אבל מה שמנצח פה זו הסטטיסטיקה. יש לנו חצי בחזקת N סיכויים שכל הגז יהיה בצד אחד של הכלי, כש-N שואף לאינסוף. הסיכוי אפסי. המשיך המרצה ואמר שגם המים בכלי מפוזרים בכל הכלי מאותה סיבה, ויש חצי בחזקת N סיכויים לקבל את המים רק בחצי מהכוס (עזבו אתכם גרביטציה. היא לא משחקת תפקיד כשאנחנו מדברים על חלקיקים קטנים כאלה). אז אורן, הפיזיקאי הכי יפה בשנתון, שאל האם קריעת ים סוף היא אירוע לא לחלוטין בלתי מסתבר. המרצה חייך בסיפוק ואמר שסיכויים כאלה נמוכים, לא הגיוני לראות אותם באורך חיי היקום. אז למה אנחנו קוראים ניסים? כשאנחנו עדים לארוע בלתי מסתבר (כמעט) לחלוטין.

2. למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שהטמפ' של אמבט החום לא משתנה? ברור שהיא משתנה, רק שהיא משתנה בכזה שיעור קטן שלא משנה לנו, או שאנחנו לא יכולים למדוד.  מה קורה במזגן? אנחנו מקררים את החדר, וזורקים את כל החום לאוויר. נכון שאם אמבט החום שלנו הוא כדור הארץ זה לא משנה, אבל אם אמבט החום שלי הוא הבית של השכן, ובמקרה אין לו מזגן, אני צריך לחשוב האם מוסרית זה בסדר לקרר את הבית שלי ולחמם את הבית שלו. בכלל, להומלסים בת"א יותר חם, כי האוויר שלהם מחומם ע"י כל המנועים של כל המזגנים בעיר. זאת שאלה מוסרית עמוקה האם להפעיל מזגן.

3. אי אפשר להפוך את כל החום לעבודה- זה סותר את החוק השני של התרמודינמיקה. זה כמו שאתה לא יכול לקחת את כל המשכורת שלך לעצמך- אתה חייב לתת צדקה. אתם מבינים? צדקה זה לא עניין של מוסר, זה חוק טבע.

ולסיום, סתם תשובה חביבה לשאלה "למה זה יוצא ככה?": ככה זה יוצא מהמשוואות. הפיזיקה באה לתאר לך מה קורה בעולם. אם לא מוצא חן בעיניך מה שמתואר כאן, אתה יכול ללכת ללמוד היסטוריה ולתאר את זה אחרת. או שאתה יכול להתעסק בדברים כמו פסיכו-פיזיקה וכל מיני דברים כאלה, כמו שעושים כמה פיזיקאים משועממים. רק שאז את הפיזיקאים האחרים זה לא מעניין, הפסיכולוגים לא מבינים מה אתה רוצה מהם, וככה יוצא שאתה כותב מאמרים לעצמך.