אתם זוכרים את הקטע הזה בהתחלה של "101 דלמטים" שעוברים כל מיני אנשים עם כלב שנורא דומה להם? אז אני מאמינה להם. ז"א, זה יכול לקרות. רק שלי אין כלב. לי יש מחשב.

המחשב שלי ואני דומים בתכונה אחת בולטת: הוא מגניב, אני מגניבה. חוץ מזה, אנחנו נורא מזדהים אחד עם השני: לו יש וירוס (או מזיק אחר, אני לא יודעת) ולי יש וירוס. הוא לא מצליח לשרוד יותר מ-5 דקות מחובר לאינטרנט, אני לא ממש מצליחה לדבר או לנשום. גודש באף ובגרון, כאבי אזניים וקצת חום פה ושם. למזלי הרב, יש בבית הזה עוד כמה מחשבים והם לא מזדהים עם המצב החולה שלי.

***

בחורים שלא יוצאים איתם (2):

1. כאלה שלא יודעים מה זה בלוג ("אבל חשבתי שיומן אישי אמור להיות, את יודעת, א-י-ש-י")

2. כאלה שהם בקשרים הדוקים מדי עם אמא שלהם ("אני אף פעם לא אוהב אף אחת כמו שאני אוהב את אמא שלי")

3. כאלה שהם בקשרים הדוקים מדי עם העבודה שלהם

***

אחותי הקטנה התגייסה שלשום. היא מרוצה מאוד וחדורת מוטיבציה בצורה מטורפת. היום בבוקר פתחתי וורד וראיתי במסמכים האחרונים את המכתב שאבא שלי כתב לה לגיוס. בחיי, לא הייתי הולכת לחפש את זה. אבל זה היה שם. לא יכולתי להתאפק. אבא שלי כתב שהוא יודע איך זה מרגיש להיות הילד הבא אחרי הילד שנחשב הגאון של המשפחה, וכמה זה חשוב לה להצטיין במשהו בו היא תהיה הראשונה.

אם אחותי תפיק תועלת עקיפה מזה שלא התגייסתי- סבבה.