אני יודעת שהתגעגעתם: קאי יוצאת להגנת הצרכן. כי זה לא שהצרכן הישראלי אידיוט, זה שהפרסומות מתנהגות אליו ככזה. כמובן, כל זה קשור לעובדה שאני כבר 5 ימים בבית בגלל איזו שפעת מוזרה שתקפה אותי. למזלי, אילו הייתי חיה הייתי דולפין.

הבה ניגש לעניין:

1. בנק הפועלים. כן, הם דוחים את הנפש. מה העניין? כל תלמיד בכיתה י' מתנדב שעתיים שבועיות, לא מעט סטודנטים חונכים ארבע שעות שבועויות. אפילו, נספר בשקט בשקט, יש אנשים שמתנדבים סתם ככה. באמת, סתם כי הם חושבים שזה חשוב. וכל האנשים האלה שמתנדבים סתם ככה, לא מרגישים צורך לספר על זה לכל עם ישראל. כל הפרסומות האלה שלהם מזכירים לי איזו מארגנת ערבי התרמה בארגנטינה, שאמרה: "אנחנו אוספים כאן אורז, עדשים, קופסאות שימורים וכל שאר הגועל נפש הזה שעניים אוכלים".

2. אירוקה. הפרסומת החדשה שלהם מזמינה את הקונה הפוטנציאלי להכנס לאתר שלהם ולהתרשם מהקולקציה. אתר האינטרנט של החברה לא פעיל. איזה מין דבר אידיוטי לעשות זה?

3. מתאים לי. "צריך להכיר אותך כדי להלביש אותך", זה המוטו החדש של החברה. בינתיים, הספקנו לראות בחור ממלא את הבית ורדים אדומים עבור בת זוגו. וואו! הוא באמת מכיר את החברה שלו מצוין אם הוא החליט להפתיע אותה דווקא בלמלא את הבית בפרחים, ודווקא בורדים אדומים! הלוואי ולגבר שלי הייתה היכרות כה עמוקה איתי.

ובלי קשר, מישהו ראה פעם סרט של אלמודובר שלא היו מעורבים בו קוקסינלים?