אתם מכירים את השירים השקטים האלה ששמים בחתונות כשחוזרים לשולחנות? השירים השקטים האלה שמשמשים מוזיקת רקע באירועים עד שקוטעים אותם בנאום רגשני? בדיוק כאלה שירים אוהבת לשמוע הבחורה שעובדת איתי במשרד. אני יודעת שהיא מתה להתחתן, אבל יש גבול.

***

בחדר הסטודנטים במעבדה היו כולם: 4 בחורים, סטודנטים לתואר שני. איכשהו, הם התחילו להתווכח על אנרגיה גרעינית- תחום שאף אחד מארבעתם לא מתמצא בו. בכלל, מעט אנשים מתמצאים באנרגיה גרעינית, אבל בסדר. אז הם התווכחו. בכזה להט שהם התחילו לצרוח אחד על השני. כל אחד מגן על הדעה שלו, כאילו שבאמת יש לו מושג על מה הוא מדבר! גברים.

***

"שמעתי שאת מתעסקת בחלבונים מאירים", אמר לי ביופיזיקאי שנה ג' באיזה שיעור. "חלבון פלורסנטי אחד, כן". "רציתי לשאול אותך", המשיך, "עד איזה אורך גל החלבונים האלה פולטים, אני צריך משהו שפולט אורך גל ארוך, באיזור המיקרו". "כל הקטע בחלבונים מאירים זה שהם מאירים, באור נראה כאילו. בשביל מה אתה רוצה חלבון שפולט מיקרו?", "כדי שהוא לא יחמם את הרקמה", הסביר לי הבחור. "ובשביל מה אתה רוצה חלבון שצורך אנרגיה ופולט אותה באופן לא מחמם?", הקשיתי עליו. "בשביל לרזות".

עקרונית, זה לא יעבוד. חוץ מזה- אין קיצורי דרך בהרזיה, את זה כל שמן יודע. ביצועית: אין שום הגיון בקיומו של חלבון שצורך אנרגיה ומבזבז אותה סתם. האורגניזם לא מבזבז אנרגיה. שיווקית: זה גאוני. כי כל שמן יודע שאין קיצורי דרך בהרזיה, אבל הוא לא מוכן לקחת את הדרך הארוכה.