| |
|
 כינוי:
בת: 40 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2006
הליקוי, שכחתי.
"אבל איך נראה את זה?", שאלתי את אוסף הבחורים המוכשרים. "זאת מעבדה שמתעסקת באופטיקה, בטוח אפשר למצוא פה משהו", אמר ישי. ומי יודע איפה מחביאים את הדברים השווים? אני, כמובן.
השאלתי זוג מקטבים (אפילו שהיה כתוב עליהם "לא להוציא מהחדר"). שנעלה לגג? לא לא לא. אם יש תרוץ לעוף מהמעבדה לזמן מה, עפים ממנה. הלכנו לדשא הקרוב*. הדשא הקרוב היה עמוס סטודנטים וסטודנטיות שנחו בין השיעורים. רק איזה 5 הסתכלו על השמיים דרך צילום רנטגן.
לא הבנתי: יש ליקוי חמה, אתם כבר בחוץ. למה לא להסתכל? אני לא אומרת, חלילה, לצאת מהמשרד בשביל זה, או לצאת באמצע שיעור. אבל אם אתם כבר שם זה בזבוז מוחלט לא להרים את הראש. במיוחד כשבשיא של הליקוי (כ-80%) ענן אפור כיסה את השמש והיה אפשר להסתכל ישירות. היה מרשים.
*הדשא הקרוב: גבעת הרווקות. זה מדהים שהשם הזה עדיין תופס, אפילו שאותן רווקות על שמן קרויה הגבעה סביר להניח התחתנו מזמן. הרווקות החדשות יודעות איפה למקם את עצמן: בשדרה ההיא, בין משפטים לכלכלה, בדיוק מול הכולל. איזה מין מיקום אסטרטגי זה בין מתמטיקה וכימיה לקפיטריה?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
