מסתבר שהמנחה שלי עבר על הצעת המחקר שהגשתי לו ורשם את הערותיו. הוא חיפש אותי ביום חמישי בשביל זה, אבל אני לא הייתי במעבדה. אז עכשיו אני פה, מחכה לו שיבוא... אני יודעת שהוא אמור להגיע בסביבות אחת וללכת גג ב-3, כי הוא טס ב-6.

זה מוזר: יש דפים, נגיד הדף הראשון, שהוא ביטל לי קטעים שלמים. "ארוך ומיותר", וקטעים אחרים שהוא פשוט סיכם ב"להרחיב" או "לקצר". אבל יש איזה 3 דפים שהוא לא העיר בהם שום דבר. אז אני לא יודעת אם זה כי הוא אמר לעצמו "אין לי כוח לשטויות שלה", או שמא באמת זה היה כ"כ טוב שלא היה לו מה להעיר. נראה כשיגיע.

ומה איכפת לי לחכות לו, אתם שואלים? ובכן, היום ב-16:30 יש לי טקס הענקת תארים. ז"א, ב-16:30 מתכנסים (יעני יש בורקסים ומיץ), אח"כ יש דברי ברכה, אח"כ דבר תורה, אח"כ הרצאה מדעית ורק אחרי כל זה מקבלים תעודות. זה כמובן לא סותר את זה שאני צריכה לבוא יפה, מקולחת, מאופרת, עם שיער מבריק שיתעופף לו כשאני אגש לבמה ואלחץ את היד לראש החוג ואהנה מכל רגע. אולי אתם לא זוכרים, ראש החוג הוא זה שאמר לי לפני שהתחלתי את התואר השני "עד כמה שאני יודע, לא התקבלת".

אז אני צריכה לצאת מפה עד שתיים, כי לוקח הרבה זמן עד שהציפורניים מתייבשות כמו שצריך...