המעבדה שלי נמאסה עליי. לא רק שאני לא עושה יותר מדי והמנחה שלי לא מתייחס אליי, יש כל מיני בעיות:

  א. מי שאמור להיות אחראי על רשת המחשבים במעבדה הוא בחור מגודל וחסר בטחון שחושב שבגלל שהוא בחור מגודל אז בחורות קטנות צריכות להתחנן אליו כדי שיחבר להן מחשב. לי, כמובן, אין שום כוונות להתחנן לאף אחד. בטח לא לבחור מגודל שמסרב לעשות את העבודה שלו.

  ב. יש דוקטורנט אחד שאני לא אוהבת, והוא אמור לעזור לי לכתוב את מפרט המערכת שאני עובדת עליה. הוא מצידו עסוק בלרדוף אחרי מסטרנטית אחת, לנעול אותה מחוץ לבניין, להנעל על ידה בחדרו שלו ולהרעיש בלי סוף. כמובן, זה מונע ממנו לכתוב את מפרט המערכת שאני צריכה.

  ג. המקום באופן כללי הפך ללא מקצועי במיוחד. אף פעם לא הייתה פה סביבת עבודה אמיתית, אבל עכשיו זה ממש מגוחך.

נראה שזאת הולכת להיות שנה קשה. בעיקר כי בדיוק כמו בכל דבר אחר, חוסר המוטיבציה יכול להרוג אותך.